שאלה
שלום לכבוד הרב,
נישאתי לפני 3 חודשים. נודע לי בדרך חזרה מהחתונה מבעלי על דבר שארע בחדר ייחוד שבו כתבו את הכתובה לפני החתונה, בעלי הציע סכום מסויים לרשום בכתובה, שסכום זה נהוג במשפחתו. דוד שלי שהיה נציג מטעם הכלה ניגש אליו בחדר ייחוד ואמר לו שבמשפחתנו נוהגים לתת יותר ונקב בסכום מסויים גבוה בהרבה מהסכום שבמשפחה של בעלי נהוג. מייד החלו הדיבורים, בעלי דיבר עם אמו, ואמו דיברה עם אמי, אך שום דבר לא השתנה. אני לא ידעתי מכל מה שהתרחש באותו הזמן, רק לאחר החתונה בעלי סיפר לי על כך והיה בטוח שאני יודעת מהעניין, (אחרת אני לא בטוחה שהיא מספר) סיפרתי למחרת על כך לאמא שלי והיא הייתה מופתעת מאוד שאני יודעת מכל הסיפור ואמרה לי, שהיא לא הייתה חושבת לספר לי על זה.
עניין זה מטריד אותי לעיתים מאד קרובות, אני נזכרת בזה ונהיית עצובה מאוד. אני לא מבינה אם אומרים שהכתובה היא לא משקפת כמעט שום דבר בזמן חס וחלילה של גירושין, אז למה המשפחה של החתן לא רצתה לעלות את הסכום ולתת הרגשה טובה יותר? היא ידעה שאצלינו מקובל לתת יותר.
מעציב אותי ששלושת אחיי שהתחתנו נתנו הרבה יותר ולי נתנו פחות. למה??!
כשאני נזכרת בזה, אני מתחילה להתרחק מבעלי וחושבת רעות על משפחתו.
מה הרב חושב?
תודה רבה!!
תשובה
לשואלת שלום רב ומזל טוב!
כידוע, הכתובה איננה שקר שבו קונים מישהו. זהו שטר התחייבות לפיצויים במקרה שהנישואין מתפרקים ח"ו. לכן, הסכום שרושמים בכתובה, איננו מעיד על מידת האהבה בין בני הזוג, או באיזה מידה הבעל או משפחתו מעריכים את "שוויה" של האשה. יתר על כן, כיום בד"כ הסכומים המשולמים במקרה של גירושין הם שונים לחלוטין מהסכום הרשום בכתובה ומושפעים מגורמים שונים. לכן אין שום סיבה לריב על הסכום. אין שום סיבה להפגע. ובודאי אין שום סיבה להשוות עם אחייך ולהתעצב.
הדברים אמורים קודם כל כלפי 2 המשפחות. אינני יודע מה בדיוק קרה שם, אבל לפי התיאור שלך, המריבה המטופשת שהתרחשה שם היתה מבישה. קודם כל, זהה עניין בין החתן והכלה ולא בין המשפחות. ובכלל, אין מקום להכנס לויכוחים ומריבות בזמן כזה ולגרום עוגמת נפש לנוכחים. לכן צדק בעלך שהחלטתו היא הקובעת. (אמנם טוב היה אם הייתם מדברים על זה מראש ומסכמים יחד מה יהיה רשום בכתובה).
ולגבייך, אינך צריכה להתעצב. קודם כל, אל תסתכלי ימינה ושמאלה על אחרים. בעלך אוהב אותך ומכבד אותך לא פחות מאחייך את נשותיהם וזה העיקר. האהבה אינה מתבטאת בסכום הרשום בכתובה, אלא בקשר הנפשי איתך.
ועכשיו מה עלייך לעשות? לאהוב את בעלך ולהתעלם מכל העניין. אדרבא, אחרי שסיפר לך עלייך לתמוך בו מול המשפחה בעניין זה ולהראות לו שזה כלל אינו משנה לך גובה הסכום, כל עוד הוא אוהב אותך. בעזרת ה' לא תזדקקו לעולם לכתובה.
(ולאשה אחרת שקוראת זאת אומר שאם היא תזדקק אי פעם לכתובה, היא תתיעץ עם אשת מקצוע ותפנה לבית הדין ותקבל את המגיע לה)
ולגבי היחס למשפחה, אין מה לכעוס עליהם. בטוחני שלמרות שהם טעו, הם עשו זאת מתוך דאגה ואהבה.
ושוב, שיהיה לכם במזל טוב ותזכו להרבה שנים מאושרות יחד.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם