שאלה
שלום!
אני בת קרוב ל18 (כיתה י"ב)...כבר יותר משנתיים אני נמצאת בקשר עם מישהו.כמובן שהכל התחיל בלי בכלל לשים לב ופתאום אי-אפשר היה "לעצור את הגלגל.."
מאז ומתמיד היינו מודעים לסיבות של "למה לא". תמיד הבנו ותמכנו וניסינו להשאיר הכל על אש נמוכה.הבעיה היא שאנחנו חיים באותו אזור(ומתראים ה-מ-ו-ן במסגרות חברתיות שונות..)ולנתק קשר זה קצת בלתי אפשרי אפילו אם אחליט לא לצאת מהבית..היו לא מעט פעמיים שמישו נשבר אבל ב"ה ברוב הפעמיים הצלחנו להביא את המצב לצורה נשלטת ובלתי מחייבת בכלל.
היום,יותר משנתיים אחר אני מרגישה בדיוק את מה שהרגשתי כשהכל התחיל (וכך גם הוא..)וזה רק הולך ומסתבך..
טכנית, אפשר להתחיל עכשיו להגביר את הקצב, "לצאת" באופן רשמי ולראות איך מתפתחים הדברים(ואני בטוחה שזה לא יועיל לאף אחד מאיתנו מבחינה רוחנית-ולהפך..!).הבעיה העיקרית היא שאני עומדת עכשיו בצומת דרכים שמחייבת אותי לחשוב על כיוונים לשנה הבאה ואפילו קצת יותר מזה..אין לי ספק שאני רוצה לעשות שירות לאומי ומדרשה (כלומר,להיות עסוקה שנתיים בתרומה לעצמי ולמדינה..)וגם הוא חושב על כיוונים של ישיבה וצבא..העניין הוא שאני מרגישה שכן אהיה מוכנה בעוד שנתיים ואפילו פחות לקשר רציני,אבל עם זה,אני כ-ן רוצה להספיק לעשות את הדברים החושבים האלו לפני ש...
אני בנאדם מאוד מתוכנן.וחוץ מזה,אני מרגישה שאני באמת חייבת ללכת למדרשה בשנה השניה..אני יודעת שהכל יכול להשתנות מבחינת הרגשות שלי ושלו אחרי שנצא מהבית אבל זה יכול להיות גם הפוך..קשה לי לא לתכנן בדיוק מה יקרה בשלב הזה של החיים שלי..וממש קשה לי להתעלם מכל מה שאני מרגישה כשאני רוצה להחליט החלטות.וכמו שאמרתי,לנתק קשר זה לא בדיוק אפשרי...
מקווה שתבין את הסיטואציה המורכבת ובעזרתך אצליח איכשהוא להתגבר על הכל הכל בצורה שלא תזיק לאף אחד מאיתנו בתקופה המשמעותית הזו בחיים שלנו ונצליח להחליט החלטות חשובות בצורה אוביקטיבית...
תודה רבה מראש..
-אובדת עצות..-
תשובה
שלום וברכה
אני מצטער על העיכוב בתשובתי. לא הכל אני מספיק.
אדגיש בפתיחת הדברים כי בראש ובראשונה יש לשמוח על כך שאלו הצרות שלנו. אלו צרות שמחות, וגם אם אנו אובדי עצות – עדיין טוב לנו שבזה אנו מתלבטים. לא זו בלבד, אלא שכיוון שאין אדם היודע מהי ההכרעה הנכונה והוודאית בצומת בה את נמצאת, בסופו של דבר אין הדבר תלוי אלא בך, ורק את היא זו שיכולה ליטול את האחריות על עצמך ולהכריע בדרכך. אדגיש גם כי כל מה שאני כותב הוא לאור הדברים הכתובים במה שכתבת ובין השורות – אני לא מכיר את המציאות אלא רק דרך השורות הקצרות שכתבת. על כן, את חייבת לקבל ממה שאני עונה רק את מה שנראה לך מתאים, וחייבת לדחות את מה שלא קשור ולא מתאים.
על אף שהשאלה מאוד מורכבת ומסובכת נראה כי התשובה לה היא פשוטה (לא פשטנית), וזאת בשל העובדה שלמעשה נראה שלא עומדות בפנייך שתי אפשרויות: את עצמך טוענת שהקשר ביניכם עמוק מאוד וקשור מאוד, ואת חושבת כי בטווח הארוך יותר זה ממש רציני, ואת בעצמך טוענת בצדק כי אתה רוצה עוד להתפתח ועוד לשרת את האומה ועוד ועוד.
מהן אפוא שתי האפשרויות ?
כיוון שנראה מדברייך שאין כאלה, טוב יהיה כי במקום לשאול את השאלה "מה לעשות" תשאלו האחד את השני איך לעשות: איך לשמור קשר על אש נמוכה אך מועילה, איך להמשיך להתפתח כל אחד לבד כאשר הקשר ביניכם מועיל להתפתחות זו ומזין אותה ולא מנוגד לה, איך להפוך את מה שמתחולל ביניכם למקור העצמה ולא למקור תסבוכת. זה כמובן לא יהיה קל, אולם זה אפשרי, ועל כן טוב יהיה כי תשומת הלב תופנה לשם. לא זו בלבד, אלא שלא צריך לקבל את כל ההחלטות היום: קבלו היום את ההחלטה לשנה הבאה, וכדי שלא תתלבטו כל זמן קבלו על עצמכם כי רק בעוד שנה תהיה לכם נקודת החלטה נוספת מה אתם עושים, וכך תתנהלו בדרך הטובה ביותר האפשרית.
אם לא כוונתי בדבריי למציאות – את יכולה לחזור.
כל טוב והרבה הצלחה