שאלה
שלום רב,
אנו נשואים מזה 5 שנים. אני מכסה את הראש באופן חלקי, ז"א ע"י סרטים כאשר רוב השיער בחוץ. אני חייבת לומר שהדבר קשה לי מאוד מכל הבחינות, הן ברמה האישית - פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה במצב רוח ובמוטיבציה והן ברמה המקצועית, אני עובדת עם ציבור חילוני והתיוג מפריע לי ואף משרה בי תחושה שפוגם במקצועיות שלי (אני עובדת בתחום טיפולי).
ההחלטה לכסות את הראש מבחינתי היתה כמעט אוטומטית מאחר ואימי מכסה והיה ברור לה שגם אני אעשה זאת, וכן בעלי רואה את החשיבות שבכך, אך יחד עם זאת חוזר ואומר לי שמה שחשוב בעייניו זה ההרגשה שלי.
שאלתי היא האם יש משמעות הלכתית לכיסוי הראש שלי.רבים הקולות מסביבי שאומרים לי שהאופן בו אני מכסה ושגם ככה קשה לי שווה מבחינת ההלכה ללא לכסות כלל, האם כך הדבר?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
כידוע ישנם שני מושגים. א. דת משה. ב. דת יהודית. דת משה הוא דבר שאסור מהתורה, ואילו דת יהודית הוא מנהג יהודים. הגמ' מסבירה שדת משה לגבי שער היינו אשה שהולכת וראשה פרועה ולא מכוסה כלל, ואילו דת יהודית היא שהולכת אם כסוי קליעה, שהוא כמין רשת המחזיקה את השער אבל היו בה רווחים גדולים שהשער נראה מתוכם, ועל כן הצריכו רדיד על השער. בכל אופן אנו לומדים שיש הבדל בין סרטים המחזיקים את השער ובין אם אין כסוי כלל.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון