שאלה
שלום וברכה,
כיום, בקרב הנשים הנשואות, רבות מהן נוהגות לחבוש כיסוי ראש כאשר רוב שערן מחוץ לכיסוי, כך שלמעשה כיסוי הראש משמש כסמל סטטוס של אישה נשואה.
שאלתי היא: על איזה מקור הלכתי (או פסיקה) הן מסתמכות, שהרי תופעה זו נפוצה מאוד בקרב הציבור. במידה ואין לכך סימוך הלכתי אנא, תן דעתך בנושא- אולי הציבור אינו רואה, עקב נורמות חברתיות,את שערה של אישה כערוה, הלא- צניעות היא גם הגדרה חברתית ודבר יחסי למקום בו אדם חי (יביע אומר בנושא).
מצפה לתשובתך,
איתן.
תשובה
ב"ה
שלומות,
1. אינני מכיר מקור מוסמך להלכה המתיר ללכת עם רוב השיער בחוץ אף שנראה לי שההולכות כך חושבות שמטרת הכיסוי היא הסימן שהאישה נשואה וכיסוי ראש מינימאלי מבטא סימן מספק.
במקביל, אני רואה בכך מעין "מדרון חלקלק" שמביא את הדברים לידי מצב שלא מצינו לו בסיס להיתר.
2. לזמן ולמקום אין השלכה על חובת כיסוי הראש של האישה כלפי עצמה. אכן, יש לכך השפעה לענין הגדרתם כערווה כדי לקרוא כנגדן קריאת שמע. אז הדבר - לחלק מהדעות ובעיקר עיין בדברי הערוך השולחן ואחריו הציץ אליעזר - לא מעכב לקרוא כנגדן כי המציאות מקילה את האיסור בשל העובדה שקריאה מול האישה לא בהכרח מובילה להרהורים שמעכבים את קדושת כוונת התפילה.
לכן, יש להבחין בין שני הנושאים הללו.
בברכה,
שי