שאלה
במסכת ברכות כתוב: "היה עומד בחוץ לארץ יכוון ליבו כנגד ארץ ישראל היה עומד בארץ ישראל יכוון את ליבו כנגד ירושלים...נמצא עומד במזרח יכוון ליבו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראלמכוונים את ליבם למקום אחד" בהתחלה כתוב שצריך להתפלל לכיוון ירושלים ואח"כ כתוב שצריך לכיוון הנגדי ששם את נמצאת
אך בעיקרון אנו מתפללים תמיד לכיוון ירושלים למה במסכת ברכות כתובים שני דברים אחרים ואנו עושים דבר אחר...
תשובה
ב"ה ג' תמוז תשס"ג
שלום רב!
אינני בטוח שהבנתי את שאלתך. בגמרא במסכת ברכות אין סתירה, אלא כוונת הגמרא שתמיד מתפללים לכוון ירושלים אלא שהגמרא מפרטת את הצדדים של רוחות העולם. אם שאלתך היא על הכפילות בגמרא, מדוע הגמרא צריכה לפרט? בדרך כלל ההלכה נותנת הנחיות מעשיות, ולכן היא מפרטת את רוחות השמים בצורה מדוייקת. בהלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ד מופיע רק חובת הכוון לירושלים.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם