שאלה
שלום רב!
לחמי ישנה בעיית שתיה מאוד חמורה . למרות כל הניסיונות שלי ושל בעלי למנוע ממנו לשתות וכל הבקשות שלנו ,ללא הועיל. בפורים חגגנו ביחד עם משפחתי והזהרנו אותו לבל ישתה אולם למרות זאת הוא שתה ואף השתכר וגרם למהומה. בעלי אינו רוצה לדבר איתו ואני גם כן. יש לנו שני ילדים קטנים שהיו עדים למחזה ואני מאוד כועסת על כך ובכלל לאן שהגיע כל הארוע . חמי דאג לנהג שיחזיר אותו וכן למלאי של שתיה חריפה כך שהוא בא עם כוונה מראש לשתות למרות כל מה שביקשנו ממנו.
מה עושים? האם מותר לא לדבר עימו למרות מצוות כיבוד אב ואם? כיצד עלי לנהוג וכיצד על בעלי לנהוג?
תודה
תשובה
שלום לכם,
אני מבין שמצבכם אינו פשוט וטוב שאתם מחפשים דרך נכונה על פי ההלכה.
ברור שאתם חייבים בכבודו וזה כולל לדבר ולהתייחס אליו בכבוד.
עליכם להפנים שהוא אדם חולה וכמו כל חולה או נכה המשפחה צריכה לנסות לעזור ולא להתנכר.
לא רק שעליכם לדבר איתו אלא גם מעבר לכך.
העובדה שהחולה אינו רוצה להתרפא אינה סיבה לנדותו או להתרחק ממנו. להיפך זה מראה עד כמה מחלתו חמורה שאפילו אינו מוכן להודות בה או להשקיע בריפויה.
חלק מכיבוד הורים הוא שלא אומרים להם מה לעשות ולכן אסור להם 'להזהיר' אותו. זה סותר דיני כיבוד הורים.
גם הורה שעובר על איסור תורה יש דרכים מאד עדינות ומסובכות, אם בכלל, כיצד ומתי מותר להעיר לו.
אתם לא מחנכים את הוריכם !
לגבי ילדיכם -
ילדים קטנים בפורים מתרגשים גם מאבא שמשתכר רק בפורים ואומר דברי תורה במשך כל היום. תפקיד האמא והאבא להרגיע אותם ולפי היחס שלכם לכך - כך הם יקבל זאת בהבנה וברוגע יחסי.
זכרו שזה סבא שלהם וכמו שהם מקבלים אותו עם הגנים שלו כך צריך ללמדם לכבד אותו בכל מקרה ולהרגיע אותם שזה עובר. אינכם חייבים להשתמש בביטוי 'מחלה' אבל אם אין ברירה אז ניתן לנסח זאת באופן דומה ובעדינות יתירה.
לגבי פורים -
מעתה תלמדו לא לחגוג בפורים ביחד איתו.
כמו שבמשפחה בה אין אצל סבא וסבתא סוכה - הולכים לאכול אצלם בחגים אחרים, כך גם אצלכם : פורים הוא לא היום המתאים לבלות עם סבא.
כמובן שלא צריך לומר לו את הסיבה אלא להתארגן מראש בפורים באופן אחר, והחכם עיניו בראשו.
סיכום
כבוד - כן, חובה !
חינוך - לעולם לא "מחנכים" את ההורים.
רחמים - רצוי
פורים - לא ביחד
בברכה ובשמחה תמיד דוד לוי
098987548