שאלה
כבוד הרב שלום.
קשה לי ממש עם אמא שלי אני יודעת שאני חייבת לכבד אותה ואני מקבלת על עצמי כל מיני דברים כדי לכבד אותה אבל באמת שאני לא מצליחה . היא אומרת לי תמיד שזו לא חוכמה להיות טובה בחוץ ובבית לא, היא צודקת אבל ממש קשה לי איתה. לא רק לי קשה גם לאחים שלי אחי בן 21 ואחותי בת 20 פשוט למדו לשתוק ולא לענות לה אבל אני לא מצליחה לא לענות לה חוץ מזה שזה מצער אותה שהם לא מדברים איתה כשהיא שואלת שאלות וכדומה, אני מרגישה ממש רע כי אני ממש מזלזלת בה כי נמאס לי שהיא מתחקרת אותי אז אני מתעצבנת. לאמא שלי החיים זה אנחנו הילדים שלה הכל סובב אותנו וזה מעיק ומכביד ואפילו חונק, אם אני אגיד ממה אני משתגעת בטוח יצחקו עלי כי כל אדם היה רוצה לדוג שאמא שלו תשלח לו הודעות כל יום שיהיה לו יום טוב וכדומה אבל אותי זה משגע לקבל את ההודעות האלה , אני ממש מרגישה רע כי היא באמת מדהימה ועושה הכל לטובתי ודואגת לי ומתענינת אבל באמת קשה לי.........\
סליחה על האריכות.
תודה רבה וסליחה מראש.
תשובה
שלום וברכה
ההתמודדות עם כיבוד הורים מכבידים היא באמת קשה.
אמא שלך מרגישה שהיא משקיעה את כל חייה בילדים, והילדים לא מכירים לה תודה על כך.
מצד שני, הילדים זקוקים למרחב מחיה משלהם, ומרגישים שאמא חונקת אותם.
הדבר הטוב ביותר הוא למצוא לאמא תעסוקה שתתן לה טעם ומשמעות לחייה בנוסף על היותה אם לילדים.
כדאי לנסות לדבר אתה על הצורך שלכם במרחב מחיה משלכם.
זכותך לא לדבר אתה על מה שאינך רוצה. ראוי לעשות זאת בצורה גלויה אך מכבדת. כלומר: אפשר לומר לאמא בפירוש שיש דברים עליהם אינך מעוניינת לדבר, אך במקביל לא לתת לה תחושה שהדבר נעשה מתוך זלזול.
כיבוד הורים הוא הרבה פעמים נסיון קשה. גם אם אינך עומדת בו כפי שהיית רוצה, אל תתייאשי. אם תרצי בכך, בסופו של דבר תצליחי גם אם הדבר יקח עוד זמן.
בהצלחה