שאלה
שלום.
אני יודעת עד כמה מצוות כיבוד הורים היא גדולה וחשובה, ואני משתדלת בה מאוד. אך סבי אדם מאוד קשה, וסוג של 'מתעלל' נפשית בילדיו, כלתו, נכדיו ואשתו..
השאלה- האם עדיין צריך לכבד אותו?
בינתיים הסבים והסבתות בחשיבות העליונה בבית, והכל סובב סביבם, וזה לגמרי גורם לחיים לא תקינים בבית, למריבות בכי והרבה עוגמת נפש.
אשמח לעזרה,
תודה.
תשובה
לשואלת שלום רב.
לא ברור לי המצב המשפחתי בדיוק (האם הסבא גר איתכם, מהי תדירות המפגש איתו, מה מרגישים ההורים וכו'). לכן אדבר באופן כללי על כיבוד הורים כלפי אב קשה.
חז"ל מספרים לנו כמה סיפורים על כיבוד הורים אפילו כשההורה פוגע. כך בסיפור כל דמא בן נתינה שהיה יושב בין גדולי רומי ואמו באה וירקה עליו ואף הכתה אותו והוא לא הגיב. יחד עם זה, זאת אינה ההדרכה הרגילה של חז"ל. במקום אחר מסופר על רב אסי מגדולי האמוראים, שכאשר אמו "שיגעה" אותו, הוא פשוט קם ועזב אותה. כלומר ההדרכה הרגילה היא שאדם אינו צריך לסבול חירופים וגידופים ומכות וכד' מהוריו.
כמו כן המשפחה איננה צריכה להנזק מכיבוד הורים כלפי הסבא. וכאשר יש התנגשות בין כיבוד הורים לבין שלמותה של המשפחה ושלוות הנפש שלה, המשפחה קודמת. זה חלק ממשמעותו של הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באישתו...".
לכן צריך למצוא איזון. הטרדות קטנות צריך לספוג. אבל אם זה גורם לבכי ולעוגמת נפש למשפחה, לא. צריכים ליזום שיחה מסודרת, שבה יגידו הבנים להוריהם מה מציק, יסבירו ויבקשו מה דורש שינוי, ואם זה לא מסתדר, להתנתק, או לצמצם את הקשר עם המשפחה, ולמצוא דרך אחרת שבה יקיימו את כיבוד ההורים. (למשל שהבן יילך לבקר את הוריו בלי המשפחה וכד').
זה באופן כללי. הבעיה היא כמובן ההתאמה לכל מקרה והיישום.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם