שאלה
שלום לכם חברים מקשיבים! אשמח אם בת תענה לי על השאלה.... אז ככה... רציתי לשאול..אני בנאדם שחווה בחיים המון פעמים רגעים של השפלות..במשך כל החיים מהרבה מקומות..מהבית..מהבצפר היסודי..מחבר שהיה לי...וגם התנהגתי כבאנאדם חסר כבוד לגמרי...וזה נחתך ברוך ה' באולפנה שלמדתי בה (עכשיו אני בכיתה י''ב) ואני מרגישה שממש כל החיים שלי היו השפלות..גם עם בנים (עד כיתה י') וב''ה עכשיו אני נמצאת במקום דיי טוב מבחינה רוחנית (ב''ה תמיד יש לאן להתקדם) אבל אני מרגישה שנפשית, עם כל ההשפלות משהו קרה לנפש שלי, זה לא שאני אדם שפל....כי ההתקדמות הרוחנית שלי גורמת לי לא להיות כזאת וגם זה שיצאתי מהבית...אבל אני קודם כל רוצה להבין מזה השפלה? למה היא רעה? מזה כבוד? איך מגיעים למצב של כבוד? כמה זה חשוב הכבוד? ואיפה הגבול? זה מאד מבולבל אצלי העניין הזה...וגם בזמן האחרון יש לי חברה שהיא החברה הכי הכי טובה שלי...שהיא נופלת עם בנים חבל על הזמן ואני מנסה להסביר לה עד כמה חבל שהיא מוותרת על הכבוד העצמי שלה...והיא שואלת אותי למה? בחיית הודיה? למה? מה רע בזה? כאילו ברור שזה רע אבל...למה? מזה בכלל? וזה בדיוק מה שאני שואלת את עצמי כבר כ''כ הרבה זמן...ועוד משהו...שבנאדם חושב (באיזשהו זמן בחיים שלו) להתחתן...אז איך אני יכולה להפסיק לדאוג שאני לא יפעל בצורה משפילה כלפי אף אוחד אחר? (ממש מזעזע אותי המחשבה הזאת) וזה מה שאני רוצה- לכבד כל אחד..אבל אני פוחדת שאולי אני לא אדע איך לכבד ואז אני יעשה את אותם השגיאות שהרסו לי את החיים (בטוח לא את כל השגיאות..בואו לא נסחף אבל..השפלה זה גם בדיבור ובדברים כאלה...) אשמח מאד שתענו לי! זה מאד יקדם אותי בחיים... תודה רבה רבה! הודיה
תשובה
שלום לך הודיה,
דבר ראשון, סליחה על העיכוב במענה. יש עומס רב ואנו עושים את המירב.
משאלתך ניכר שעברת דברים ומצבים לא פשוטים בחייך אך ב"ה את נמצאת בדרך של התקדמות, של עליה, הגעת למצב שאת מתנהגת בצורה אחרת מאיך שהתנהגת בעבר וזה מעולה! זה מראה שאת בדרך הנכונה.
אז נתחיל ונענה על הראשון ראשון.
מהי השפלה?
אם נסתכל בהגדרה המילונית של המילה נמצא שהשפלה היא תחושת אי-נוחות נפשית ובפרט תחושת פגיעה בכבוד, הנגרמת לאדם כתוצאה מיחס (אמיתי או מדומה) של אנשים אחרים: אליו, להתנהגותו או למאפיינים כלשהם הקשורים אליו. עוצמת תחושת ההשפלה קשורה בפער שבין הדימוי העצמי ותחושת הכבוד של המושפל לפני ואחרי שהושפל.
אבל בואי ונתקדם עוד צעד מכאן ונראה ממה נובעת ההשפלה?
בספר שופטים, פרק ה' מובא הפסוק: " ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" חז"ל דורשים על הפסוק ושואלים: מי אלו שהקב"ה אוהב אותם כי הם גיבורים?
אלו הם: הנעלבים ואינם עולבין שומעים חרפתם ולא משיבים"- כלומר אלו שאפילו שמעליבים אותם הם לא נעלבים. אפילו שמחרפים אותם הם לא משיבים.
כלומר, מי שכביכול משפילים אותו במושגים המוכרים לנו והוא לא נעלב, הוא כביכול מקבל את ההשפלה, הוא זה שנקרא גיבור!
אבל תכל'ס בואי נהיה אמיתיות עם עצמנו, זה לא ככה במציאות. אלו שלא משיבים לא נראים לנו כ"כ גיבורים... אלו שנותנים שישפילו אותם הם בד"כ החברה שפחות ברמה..
אלא שישנה חלוקה בין שני סוגי האנשים שנעלבים ואינם עולבים.
סוג אחד של אנשים, אלו אנשים שמאמינים בעצמם, אנשים שמודעים ליכולתם, מודעים לכישרונות שלהם, מאמינים בכוחות שהקב"ה נטע בתוכם, מאמינם בנשמה הגדולה שיש בקרבם.
אנשים כאלו לא לוקחים ללב כאשר מישהו צוחק עליהם, ויותר מכך הם אפילו מסתכלים עליו ברחמנות.
כמו שתלכי ברחוב וילד בן 3 יצחק עלייך ויאיים שהוא ירביץ לך, לא יזיז לך נכון?! כך גם אותם אנשים הם מאמינים בכוחות של עצמם והם לא זקוקים לאישור של החבר'ה. ומי שצוחק עליהם הם יודעים שזה לא נכון ומסתכלים ברחמנות על המשפיל, כי הניסיון שלו להשפיל מגיע ממקום נמוך, והאדם המשפיל הוא המושפל באמת.
לעומת זאת יש סוג אחר של אנשים. אנשים שלא מכירים בערך עצמם, לא מודעים לכוחות הגדולים הטמונים בהם. אותם אנשים זקוקים כל הזמן לחבר'ה, הם רוצים צומי... כי הם מרגישים שהם צריכים תמיכה, כי הם מרגישים שהם שאין יכולת לעמוד בזכות עצמם, בזכות כוחות הנפש שיש בהם. ואנשים כאלו מסוגלים בקלות רבה להגיע למצב שבו הם מושפלים, בו הם נמצאים במקום לא נח ולא נעים.
עד כאן ראינו ממה נובעת ההשפלה. ראינו שההשפלה או יותר נכון ההגעה למקום שבו אדם מרגיש השפלה נובעת מהמקום של ההכרה בערך עצמך.
ברגע שבנ"א מכיר בערך עצמו קל לו יותר להימנע ממקומות שבהם יגיע למקום של השפלה.
מתוך הדברים שראינו כאן אנחנו גם יכולים להבין למה השפלה היא רעה, כיוון שהשפלה היא דבר שמגיע ממקום לא טוב בנפש. האדם המושפל, האדם שנותן שישפילו אותו הוא אדם שנסחף אחרי הזרם, אדם שהולך אחרי הכח החזק ואינו משקיע ומפתח את הפנימיות שלו. האדם המושפל לא בודק בצורה אמיתית את הדברים שהוא עושה אלא בצורה של מה יגידו החבר'ה?!
עכשיו אחרי שראינו מהי השפלה אנחנו מתוך כך מגיעים גם לכבוד שבמקום מסוים הוא הפך ההשפלה.
לכבוד יש שני כיוונים. כיוון אחד הוא כבוד במובן השלילי של המילה של האדם הרודף אחרי הכבוד.
אדם המחפש כל הזמן למצוא את הדרכים שהוא יחשב יותר, את הדרכים שיעריכו אותו והוא יעשה גם דברים פסולים בדרך ע"מ להגיע לכבוד. מן הכבוד הזה עלינו לברוח.
כיוון שני של הכבוד הוא כבוד במובן החיובי. כבוד בצורה כזו שאנחנו כבני אדם עושים מעשים המכבדים את היותנו בנ"א, את היותנו בנות לעמ"י וכדומה.
כאשר אני אומרת כבוד במובן החיובי הכוונה היא לא שאני עושה דברים כדי שאחרים יכבדו ויעריכו אותי, אלא שאני עושה דברים שלא מגיעים מן המקומות השפלים בנפש אלא מן המקומות העמוקים והאמיתיים בנפש. אני בוחרת לעשות משהו כי אני חושבת שהוא הדבר הכי נכון והכי אמיתי לי לעשות עכשיו. (וסתם דרך אגב אם אני מכבדת את עצמי ועושה דברים מתוך האמת הפנימית שלי אז גם מעריכים אותי בחברה יותר.) כאשר אני מתנהגת כפי שהזכרתי אני מכבד את עצמי וזהו הכבוד הראוי והאמיתי.
הדרך להגיע אל הכבוד היא כמו שכבר הזכרנו ע"י פיתוח האישיות, ע"י ההכרה בערך עצמך, האמונה בצדקת הדרך שלך. וזה גם מה שיביא לכבוד העצמי שלך/ של חברתך ביחס לבנים.
אם בת מודעת לכוחותיה מודעת לפנימיותה והיא מפתחת אותה ומפתחת את פנימיותה היא לא זקוקה ליחס של הבנים, לכך שהם יכרכרו סביבה כל הזמן.
אם היא לא מתרפסת לידם, היא לא מחצינה את כל גופה וגורמת להם לראות רק את החיצוניות שלה בכך היא גם מגיעה למצב של כבוד עצמי, גם מונעת מעצמה תחושות והתנהגויות של השפלה וגם משיגה רמת חיים רוחניים ואמיתיים טובה יותר (שלא לדבר על שמחה והתקדמות בחיים).
ומכאן אני רוצה להגיע לנקודה נוספת.
חז"ל אומרים לנו "כל כבודה בת מלך פנימה" חשבת פעם על הכוונה של המשפט הזה?
בואי נשים לב לשני מרכיבים חשובים במשפט.
האחד הוא המילה כבודה- מלשון כבוד, כבודה של האישה.
והשני הוא המילה פנימה- מלשון פנימיות, הפנימיות של האישה.
שתי המילים הללו הן המפתח למשמעות כל המשפט.
כוונת המשפט היא: הכבוד של האישה, של בת המלך מצוי בפנימיותה!
אנחנו רואים שכאשר האישה שומרת על פנימיותה אז היא בעצם שומרת גם על כבודה.
כיצד נשמור הכי טוב על הפנימיות שלנו? זה ע"י עניין הצניעות. הצניעות שומרת לנו על הגוף אך גם על הנפש. אם אנחנו בתור בנות רוצות שהגברים לא יסתכלו עלינו רק כ"חתיכת בשר" (ותסלחי לי על הבוטות..) אלא יראו בנו את מה שנמצא בפנימיותינו, יכבדו ויעריכו אותנו ולא יעשו בנו ככל העולה על רוחם אנחנו חייבות לדאוג לכך שהם יתעניינו בפנימיות שלנו וזאת נוכל להשיג רק ע"י כך שנלך בצורה צנועה וראויה.
אני חושבת שכבר בתוך הדברים שכתבתי אפשר לראות היכן נמצא הגבול בין הכבוד הנכון לבין ההשפלה.
הגבול טמון בשאלה שצריכה להוביל אותנו כל הזמן, והיא האם הדברים שאני עושה הם בשביל העניין החיצוני, שיסתכלו עלי, שאהיה בחבר'ה. או שהדברים נובעים מהמקום הפנימי שבי מהכבוד העצמי שלי?!
אני מקווה שבדברים שכתבתי עניתי לך גם בשביל החברה שלך.
ולגבי העניין של החתונה, אל תדאגי יקרה בעז"ה תמשיכי ותעבדי על פנימיותך ובעז"ה לא תגיעי למצבים שבהם תשפילי אחרים. אם תבני בצורה מתמדת את פנימיותך זה מה שבעלך ירצה להכיר בך ובעז"ה בזמן המתאים תזכו להקים בית נאמן בישראל!
לסיום אני רוצה לתת לך כמה דברים שיכולים לעזור לך (וגם לחברתך) להתקדם ולבנות את אישיותך.
1. אני ממליצה לך לקרוא את הספר " מי שטעם יין הונגרי".
הספר הוא קליל ומדבר על הפנימיות שלנו, ועוזר בחיפוש המשמעות לחיים.
2. כדי לא להגיע למצב של השפלה (משני הכיוונים גם הצד המשפיל וגם הצד המושפל) אני ממליצה לך ללמוד ספרים העוסקים בנושא תיקון המידות. ברגע שהמידות מתוקנות, ברגע שעובדים על המידות גם מפתחים את הפנימיות וגם עובדים על הבן אדם לחברו.
ספרים לדוגמא שאת יכולה ללמוד: תיקון המידות של הרב אביחיל, מסילת ישרים, פסיכולוגיה של מעלה - תורת הנפש של הרב קוק / פסקאות בביאור יובל פרוינד.
3. והדבר האחרון שאני מאמינה בו ביותר הוא להתפלל!
תתפללי על כך שתכבדי את עצמך, שלא תגיעי למקומות של השפלה משום כיוון. תתפללי על כל דבר שבו את מרגישה צורך להתחזק, צורך לעזרה. (מניסיון, זה עוזר ונותן המון כוחות!)
הודיה יקרה שיהיה הרבה הצלחה, אני תמיד כאן לכל שאלה.
רינת.
rinatavichay@gmail.com