ירידה למצרים- היכן האמונה

מצטער על שהתשובה התאחרה, השאלות היו טובות והייתי צריך לחכות לישוב הדעת כדי לענות עליהן.
1. לא אכחד שאכן הרמב"ן חושב שאברהם חטא.
רמב"ן בראשית פרק יב פסוק י

ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול ... גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא:
לעומתו רוב חכמי ישראל חושבים שלא רק שאברהם התנהג כשורה, אלא שזה אחד מהנסיונות שנתנסה שמיד שמגיע לארץ יש בה רעב, והוא בכל זאת נשאר באמונתו המליאה בה'.
לעיתים להתלבטות במקרים מהסוג הזה אין תשובה חדה וברורה. האם יש טעם להישאר ולגווע ברעב כאשר יש פיתרון באץ אחרת? (האם כשנופלים טילים על גוש דן יש להישאר או לעבור למקום אחר בארץ?...). פעמים רבות התשובה שונה מאדם לאדם ומסיטואציה לסיטואציה. כנראה שזה גם ההבדל בין אברהם לאלימלך, אברהם מוצתא פיתרון לכל משפחתו הרחבה ולקהל האנשים שליווה אותו תמיד, לעומת זאת אלימלך מחפש לעצמו פיתרון פרטי ומפקיר את אחיו העניים.
2. עיין בחומש תורת חיים שמביא את תרוצו של הריב"א ששונא מתנות זה ביחס לישראל, אך מגויים "מצווה" לנצלם ולקחת מהם מתנות (הניסוח הוא שלי). זה מזכיר את איסור ריבית שלישראל אסור ומגוי מצווה לקחת. יש שמפרשים אחרת את הטובה שלא כרש"י למשל הרד"ק (הטובה-שלא יהרגוהו). כמו כן נתן להוסיף שאברהם אכן כלל לא היה מאילו שתאבים למתנות והראיה מה שאמר למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל אלא שאברהם ידע שרוב בני האדם ודאי שמתאוים לכך ובכללם שרה, (ועל כך אומרים הליצניים ביידיש (ע' מבטאת ניקוד של סגול):"אשיינע מתונע-איך[אני]?- יע....) וכחלק מאמצעי השכנוע שתאמר שהיא אחותו היו המתנות שאבימלך יטיב לו , ובכך כמובן תרוויח גם שרה. החיסרון בהסבר זה הוא שזה מיישב רק את התנהגות אברהם אך מוריד מערכה של שרה.