שאלה
מדוע מרשים להתייחס ואף להתבטא על הכתב ביחס לנשים כאל קלות דעת "נשים דעתן קלה", להרבות בשיחה עם נשים - לא רצוי, לשמוע קול אשה - אסור שמא יגרום למחשבות זימה, דרך אגב חשבתם פעם מה קורה לנשים ששומעות גבר שר או גבר יפה מדבר אפילו דברי תורה, אפילו רב יפה עיניים שרק ידיו היפות גלויות? מה לנשים אין רגשות? אתם יותר מידי מבדילים אפילו היכן שלא צריך, אני באמת לא יודעת מהיכן להתחיל יש בליבי כל כך הרבה, והייתי רוצה לקבל פעם אחת בחיי תשובות צודקות ולא הפטרות חסרות הבנה של "ככה כתוב" , תודה רבה אני יודעת לקרוא, הרי ידוע שבתורת ישראל יש עומק וחוכמה אלוקית, לא ייתכן לזלזל בפרטים ה"קטנים" לכאורה ולדון בשאלות הרות גורל פילוסופיות שהרי הדברים הגדולים נבנים מן הדברים הקטנים, לדוגמא: נשים רוצות לשמח אשה בשבת-כלה יש מחיצה בינן לבין הגברים, איך ירקדו, איך ישירו איך יתנו ביטוי לשמחה המתפרצת מליבם אל אחותם? חזיתי במקרה שבו אשה רצתה לרקד לפני הכלה והיא לא יכלה מפאת ה"גברים" אז היא נפנפה עם מפית בד בשמחה כבושה וההבעה על פניה היתה "זה מה שאני יכולה", או עדת הנשים בחתונה מאחורי מחיצתן מטופלות בילדים קטנים ומייללים, בקושי טועמות מן האוכל שלא לדבר על לשמח את הכלה, אך החתן בחלק הגברי זוכה לניגון תזמורת, זמר, וריקודים של חבריו הגברים , השבעים והמאושרים שכן הדאגות לעוללים רחוקים מהם , זה לא נראה לי הוגן כל העניין הזה, אין חלוקת תפקידים ועומסים שווה בשווה שכם בשכם, זה יוצר מרירות, וכעס וחוסר סיפוק בזוגיות, לא קשה להתבונן ולהבין זאת, נתקלתי בלא מעט פעמים שהתקרובת שהוגשה לפני הנשים נפלה בחתונות/עזרות נשים נפלה בגודלה ובאיכותה משל הגברים, מה נגמרו הרוגלעך והדגים לא נורא שימו ביסקוויטים יבשים בצד של הנשים הן ממילא לא אוכלות, והכי גרוע הנשים שמסדרות את השולחנות עושות זאת בעצמן במין ציווי פנימי של הקרבה, של "לי מגיע פחות" העיקר שבשולחן של הגברים יהיה טוב, זה חורה לי כל כך, גם אם יש מסגרת של כללים יש התבטאות של צדק בתוך המסגרת ואני לא רואה את זה, וזה מעציב ומקומם אותי וגורם לי לחשוב על כל העניין ועל העיוותים שעושים ביישום הדת היהודית וחבל
לא ניתן "להאכיל" את הנשים בלוקשים של אתן יותר רוחניות מאיתנו ולכן אינכן צריכות ללמוד תורה ועם זאת שרתו אותנו כי אנחנו בני תורה ומצווה לשרת לשולחן בני תורה,זהו פרדוכס מתסכ
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
נקודת המבט היא שדרך ארץ קדמה לתורה .ואם יש עיוותים אז צריך לתקן אותם.אכן זה לא בסדר לתת לגברים לחם טרי ואילו לנשים לתת קווקר .
ואכן זה לא בסדר וכל מה שהוא לא בסדר יש לתקן.
בנועם,
בחן,
בחיוך,
בנחת רוח.
אני מבין משאלתך שיש לך המון מרירות ואולי כעס ותסכול וזה טוב "לשחרר"(קוראים לזה [לונטל מלשון ונטיל שמשחרר אויר...]) אבל אם תבדקי את דברייך ואת העובדות תגלי שכל מה שנראה לך לא בסדר הוא אכן לא בסדר.וזה נובע מכך שזה לא בסדר .כי מצוות שבין אדם לחברו חשובות לא פחות ממצוות שבן אדם למקום.ואם את יכולה להיות שותפה למהלך של תיקון אז קדימה!!!תתקני !! למשל:
אם את רואה שאין מי שישמח את הכלה מפני שיש נשים שמניקות את עולליהן או שמטופלות במיללים (כהגדרתך)
אז תקחי יוזמה ותשמחי את את הכלה ואם זה יהיה כנה ואמיתי אז מיד יצטרפו אלייך עוד ועוד ואז תהיה שמחה רבה ....
ואם בריקודים בחתונות אנו עוסקים הרי שאת מאוד צודקת בתיאור של חלק מהשמחות. מפני שהציבור הדתי לאומי נמצא בקונפליקט מתמיד שעיקרו תחום הצניעות.
כי בציבור החרדי אין בכלל בעיה: יש מחיצה והנשים רוקדות [כאוות נפשן] ללא כל מגבלה .
ובציבור החילוני אין מחיצה והנשים רוקדות [כתאוות נפשן] ואין להם בכלל בעיה עם זה .
אבל בציבור הדתי לאומי יש בלבול כשאין מחיצה והרבה מאוד מציבור הנשים לא מרגישות בנוח לפזז ולכרכר לעיני גברים . מפני שרגש הצניעות והחן הנשי המבורך לא נשחק אצלם. ולכן יש לעיתים מקרים שנשים רבות מעדיפות שלא להשתתף ברקודים .
אבל אפשר וצריך וניתן לתקן את זה בצורה מאוד פשוטה וקלה ובחינם ורק צריך טיפה רצון טוב והכל בא על מקומו בשלום.
דוגמא לפיתרון:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42101
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27343
עייני גם מה קורה כשאין מחיצה ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=28088
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27591
חוץ מזה בין בני זוג צריכה להיות תמיד שותפות ואין שום עדיפות הלכתית שהעוללים המיללים (כהגדרתך) יהיו אצל האישה גם הבעל יכול וצריך להיות שותף בגידולם ובחינוכם ובטיפולם.
בברכה,
עזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם