שאלה
אני בחורה חילונית, מבית חילוני ויוצאת עם בחור כבר שנתיים. כבחורה חילונית גילינו פתיחות לנושא, אך פחד אדיר אפף ואופף אותי מאז ומתמיד ב"ללכת עד הסוף" אני ממש מרגישה שאענש על כך, אני שומעת בראש אזהרות,כאילו מלמעלה ואני פשוט חרדה מכך ולא מאפשרת לזה לקרות. חברות שלי לא מפסיקות לשגע אותי ולומר שאני סוג של משוגעת והאמת, שבעולם שבו אני חיה, זה אכן נכון. השאלה הזאת מטרידה אותי וגורמת לי להרגיש שאני לא בסדר, ושאני מפספסת חלק בלתי נפרד ומאוד חשוב בזוגיות והאהבה. חתונה היא לא אופציה לשנתיים הבאות, אני לא בגיל וגם לא במקום הנכון. מצידו דרך אגב.. הוא מוכן לחכות כמה זמן שאני ארצה.. אבל כמה עוד אפשר לחכות עם זה?
מה עושים??????
תשובה
התחושות שלך נובעות ממקור טהור. אין לי מושג כיצד בחורה חילונית, לא השמידה במהלך חייה את כל אותם תחושות קודש וטהרה שרואים ביחסי אישות קודם לנישואין לדבר נורא שאיננו נכון, אבל עובדה-זה קרה.
את לא מפספסת דבר בזוגיות. זוגיות אמיתית בנויה על השלמה אשיותית, של האיש והאישה ולא על קיום יחסי אישות. אומנם יחסים אלו המהווים נדבך חשובים בחיי זוג נשוי, אולם אין לקיומם טרום נשואין כל משמעות ביחס לחוזק הקשר בין בני הזוג לרמת ההכירות שלהם זה עם זו, ולהצלחתם או, חס ושלום, אי הצלחתם, של חיי הנישואין.
ברכתי, שתזכי להקים בית נאמן בישראל.