שאלה
שלום לרב.
יש לי חברה ואנחנו מאורסים ועומדים להתחתן והבעיה שלי היא שכשאנחנו הולכים ברחוב ואני רואה מישהיא יפה אז אני חושב לעצמי שגם אני רוצה שתהיה לי מישהיא יפה כמוה ואז זה מוריד לי את הערך שלה, של ארוסתי, בעיני (וארוסתי נראית בסדר לא הכי יפה..)
איך אני יכול להיות שלם בהחלטה שלי להיתחתן איתה ושלא יקרה לי מה שאמר רבי עקיבא: "אפילו מצא יפה הימנה.." חס וחלילה.
שנינו בני 21.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, עליך לבדוק היטב אם אתה מודע מה זו אהבה. דהיינו, האם בחרת אישה שהיא בעלת מידות, ערכית וחושבת כמוך מבחינה השקפתית. במידה וכן, יופיה עז עד אשר לא תוכל לראות אחרת. תרגיש שהיא עצם מעצמיך. אולם אם ההכרעה היתה בגין דברים חיצונים כדאי שתבדוק את עצמך לפני שאתה נכנס בברית נשואין. במקרה זה גם הגיל שלכם יחסית צעיר ולכן תבדקו שבעתיים. אין אני אומר חלילה לבטל אני אומר שמה שאתה מתאר הוא מדאיג בערבון מוגבל. ומדוע? כי מחד, שאדם מחליט להתחתן עם בחורה בגלל הסיבות שהצעתי קשה לו להרהר אחר אחרות. מאידך, יצרו של אדם תוקפו גם לאחר נישואיו. ולכן, יתכן שאתה נדרש לעשות עבודה מיוחדת עם היצר שלך
ולבסוף נפטיר בדבריו החשובים של אבן עזרא על התורה
שמות פרק כ פסוק יג
לא תחמוד אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו. ועתה אתן לך משל. דע, כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שישכוב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן. ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים, שיתאוה שיהיה לו כנפים לעוף השמים, ולא יתכן להיות, כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו, אעפ"י שהיא יפה, כי הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו. ככה כל משכיל צריך שידע, כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו ה'. ואמר קהלת (לאשר) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב, כא). ואמרו חכמים, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ובעבור זה המשכיל לא יתאוה ולא יחמוד. ואחר שידע שאשת רעהו אסרה השם לו, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי, על כן הוא ישמח בחלקו ואל ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שהשם לא רצה לתת לו, לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ותחבלותיו, ע"כ יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.