שאלה
בדור האחרון יש "אופנה" חדשה: עריכת ארועים עם הפרדה מלאה בין גברים לנשים.עד כמה שידוע לי, בדור של ההורים (אני בת 18), זה לא היה כ"כ מקובל כמו היום. אני מבינה את הרעיון העומד מאחורי זה, אבל לי לא כ"כ ברור שאני רוצה שכך חתונתי תראה, לדעתי, אם יש הפרדה בין "החברים שלו" ל"חברות שלה" פתרנו את הבעיה ההלכתית של צניעות (וכמובן שהריקודים הם נפרדים עם מחיצה), אני לא רואה שום סיבה לכך שזוג נשוי (כמו סבא וסבתא או זוג חברים) לא יוכלו לבלות את הערב ביחד.
רציתי לשאול, כבוד הרב, עד כמה נחוצה וברוה חובת ההפרדה, לפי ההלכה? (כי כמו שאמרתי, למיטב ידיעתי זה דבר שקיים רק בשנים האחרונות).
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה!
בהחלט את צודקת שדבר זה אינו חד משמעי מבחינה הלכתית.
אך בדורנו אין זה בגדר "אופנה" אלא ישנה נטיה להעמיד דברים בצורה מאד ברורה וחד משמעית בשונה מדור קודם שבו יכלו במצבים מסויימים לחיות ב"דו משמעות" ובצורה יותר חריפה "לפסוח על שתי הסעיפים", אין ספק שהשינוי חל עם ריבוי בני התורה בחוגים הלאומיים, ריבוי הישיבות שזה כמובן הצמיח את זה, וגם ריבוי המשפחות המחליטות לקבוע את עיקר ביתם על תורה באופן שהבעל במצב של "תורתו אומנותו".
לצד מגמה זו נוצרה גם מגמה הפוכה שדווקא ביקשה ללכת לכיוון של הקלות ופשרות יותר מאבותינו.
הפרדה מוחלטת בחתונה זה דבר מאד ברור וחד משמעי, קשה לעשות הפרדה בצורה שבחלק אחד של האולם יהיה מקום למבוגרים ובחלק אחר לצעירים ובחלק אחר וצעירות, כמובן שבשעת הריקודים ההפרדה מחוייבת, וגם בזמננו צורת הלבוש (בלי להכנס להכללות) הנגישות מחייבים יותר ריחוק, בשונה מדור קודם שהצניעות והביישנות היתה יותר מצויה.
בברכה