שאלה
לכבוד הרב שלום!
אני מראש רוצה להגיד ששאלתי אינה באה לקנטר ח"ו,
אני רוצה לברר ענין לאמיתו.
ראיתי בתשובותיו של הרב שהוא לרוב ממליץ לא לדחות עניינים של חתונה בגלל סבות חצוניות של
כסף או מגורים.
ברור שכל ענין צריך דיון לגופו-
אבל רציתי לדעת איפה נכנסים בענין זה
דבריו של הרמב"ם בהל' דיעות (אני לא זוכר את
המקור המדוייק) ששם הוא כותב באופן גורף
שאין להתחתן בגיל צעיר כשאין כיוון.
לגבי מי דברים אלו נכונים, והאם יש ראשונים שחולקים על הרמב"ם?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
הרמב"ם שאתה מדבר עליו נמצא בהלכות דעות פרק ה
הלכה יא
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע, כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך, ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו. "
וכוונתו היא שהאדם צריך להכנס למחויבות משפחתית כאשר הוא מסוגל להעניק למשפחה שהוא מקים את הצרכים הבסיסיים . ובודאי שזה נכון ואמיתי וכך צריך לעשות אבל זה לא קשור לגיל החתונה כי יכול להיות מצב שאדם מבוגר (רווק או גרוש או אלמן 9ועדיין לא מבוסס או אדם צעיר מאוד ומבוסס.
לא חשוב הגיל אלא המוכנות הנפשית והסיטואציה וכל מקרה נדון לגופו.
באופן כללי , בדורינו קל מאוד לשכור דירה ולהתפרנס פרנסה קלה ומכובדת ומכשירי החשמל הם בהישג יד לכל דורש. ומה נשאר ?
דע כי מרן פסק להלכה שעדיף להתחתן כמה שיותר מוקדם ראה את דבריו בשולחן ערוך אבן העזר סימן א
סעיף א
חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה, בלא תורה כו' ולא נקרא אדם. וכיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקים, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (משלי יח, כב).
סעיף ב
אין מוכרין ספר תורה, אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה.
[סעיף ג
מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג, מצוה מן המובחר,] אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה.
ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא, ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה.
מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר.
הגה: ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה. וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה או משום ממון שלה, אעפ"י שמדינא היה למחות בו, לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אע"פ שלא קיים פריה ורביה, וכן בשאר ענייני זיווגים. (ריב"ש סימן ט"ו), ובלבד שלא תהא אסורה עליו.
סעיף ד
ומי שחשקה נפשו בתורה, כבן עזאי, תמיד, ונדבק בה כל ימיו, ולא נשא אשה, אין בידו עון, והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו. "
ועיין גם בתשובתי "להתחתן מוקדם" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=39341
בברכה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם