שאלה
בס"ד
שלום וברכה,
על פי היהדות יש חוקים מסויימים של מצוות עשה ולא תעשה שבסך הכל מבתכם ב-613 מצוות, שמהם באו חכמי הדורות ופרטו לנו בתורה שבעל פה את פרטי המצוות האלו והאופן שבו אנו אמורים לקיים את המצווה הספציפית כל אחת לגופה, ואף הוסיפו סייגים מסויימים (שהם דברים שלכתחילה היו מותרים רק גובלים באיסור) כדי שלא נגיע לאיסור תורה.
השאלה שלי היא כזו: על פי דין תורה וכך נפסק בראשונים שאדם רגיל מישראל יכול לישא עד 4 נשים. בא רבנו גרשום ועשה חרם (שיש אומרים שרק לדורו, ולא מצאתי מקור לדבר אבל יש אומרים שרק למקומו) שלא לישא יותר מאשה אחת. לפי המקובל שיהדות ספרד לא קיבלה על עצמה את החרם (כמו שראינו בתימן לדוגמא). השולחן ערוך כשהוא מזכיר את החרם הוא פוסק שהחרם חל רק עד סוף האלף החמישי, הויי אומר עד לפני 770 שנה וחצי. השאלה היא כזו: אני בתור ספרדי אם אני לדוגמא ירצה לקחת 4 נשים למה יאסרו עליי את זה?
תשובה
שלום לך
אחת ממצוות התורה היא לשמוע לחכמים שבכל דור.
רבנו גרשום כחכם בדורו גזר שלא לישא יותר מאשה אחת.
הרבנות הראשית לישראל היא החכם שבדור והיא הרחיבה את הגזירה גם ליהודי ספרד וגם ליהודי תימן.
וכאן לכולנו אסור לשאת אשה שניה באיסור תורה של "לא יסור" שפירוש לעשות את מה שחכמים גזרו.
אחד מתפקידי חכמים הוא לגזור גזירות שנאמר להם לעשות ´משמרת למשמרתי´ ולכן אם רבנו גרשום ראה לנכון - חובה היה עליו לגזור כך, וכן על הרבנות הראשית שזה אחד מתפקידיה העיקריים - חובה לעשות זאת וכך עשתה.
סיכום
לנו זה אסור מתקנת הרבנות הראשית.
בשמחה תמיד דוד לוי