שאלה
אני ואחותי גרות קרוב אחת לשניה. הענין הוא כזה: לי אישית זה לא מפריע, אבל בן זוגי העיר לי על כך מס' פעמים, שאצלנו בבית הכל "חופשי" והכל מותר, ואצלה זה כמו "בית מרקחת". הוא מרגיש שהיא מנצלת אותי ושהיחסים ביננו כלל לא הדדיים. היא מעולם לא תזמין אותי ואת משפחתי לארוחה ואני יכולה להזמין אותה הרבה פעמים.
לי זה לא מפריע. ההיפך, אני אומרת "לשם מצוות חסד" הבית שלי פתוח ויהיה פתוח לכולם תמיד. אין לי בעיה עם זה. אבל גם חמותי העירה לי על כך. מה לעשות?האם להעיר לה על כך או בפעם הבאה שהיא מזמינה את עצמה לסעודת שבת, לרמוז לה שזה יהיה נחמד אם זה יהיה אצלה פעם אחת. זה לא אני, ולא נראה לי שזה מה שאני יעשה, אבל הם לא מפסיקים להגיד לי שזה לא בריא וכו' וכו'
תשובה
ב"ה כ"ד מנחם אב תשס"ה
שלום רב!
מדרכם של גומלי חסדים אמיתיים הוא לעשות חסד ללא ציפיה לתמורה, החסד ענינו הוא להשפיע ללא חשבון. אין במידת החסד פן של ניצול, מובן שאדם לעיתים אינו יכול לגמול חסדים על חשבון אחרים, לדוגמא אם בני משפחתו אינם מעוניינים בכך, והוא בגלל רצונו לגמול חסד מוכן לריב עימם, במקרה זה הוא צריך להעדיף את שלום הבית בביתו הפרטי גם אם הדבר יהיה כרוך במיעוט של החסד.
גם במקרה שלך נסי להסביר לבני משפחתך שמידת החסד נותנת ללא ציפיה לתמורה, וצריך להודות לקב"ה שנתן לך את היכולת לגמול חסדים, אם הדברים לא יתקבלו על דעתם צמצמי את מספר הפעמים שאת מזמינה אותם. לבקש מאחותך להזמינך אין זה ראוי, כי משמעות הבקשה היא קבלת תמורה על גמילות החסדים.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם