חנוכה

אתיה, שלום וברכה.
נהניתי מאד מהמחשבה שמעוררת שאלתך.
שאלתך מלמדת עלייך שאת מודעת לפרטים האנושיים-תרבותיים העדינים, שרבים מאיתנו לא שמים לב אליהם במרוצת שגרת החיים. בעיניי זה מבטא רגישות ומודעות לפרטים הקטנים שבחיינו, והלא לכך מחנכת אותנו היהדות, מרובת ההלכות ומאמינה בהשגחה פרטית של הבורא על כל פרט בחיינו.
ולשאלתך, שלמעשה ראוי היה יותר להפנותה להיסטוריון או אנתרופולוג או חוקר תרבות מזוג כלשהו. לעניות דעתי, ואין זו עמדה תורנית או הלכתית חלילה, אלא ניסיון לתת פשר היסטורי פשוט לתופעה, הפופולריות של השיר מעוז צור בציבור שאינו דתי (על פי תיאורך את) נובעת מאסוציאצית הגבורה המתלווית אליו. הבדלי ההשקפות האמוניות בין הציבורים השונים מחוללים גם הבדלים בשירים הרווחים.הבדל דומה תוכלי למצוא גם בנוסח השיר: "על הניסים ועל הניפלאות אשר חולל ה' למכבים" או: "אשר חוללו המכבים". זהו הבדל נוסף בין נוסחי השיר השונים, שמושפע כמובן מהשקפת העולם, האם ה' חולל את נס הניצחן על היוונים או שכוחם ועוצם ידם של המכבים עשו להם את החיל.
חג החנוכה הוא חג של ניצחון. ניצחון של לוחמי חירות שגברו על צבא כובש זר, אך יש לזכור שראשית המלחמה הייתה בשל מלחמת התרבות הדתית: יהודים נלחמו במסירות נפש על שמירת מצוות. על כן, בחגיגת חנוכה תוך כדי התעלמות מנס המלחמה יש מעין אכילת סופגניה והשארתה שלימה, כלומר דבר והיפוכו.
ראוי לסיים בדברי הרב אברהם יצחק קוק: "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".
חג חנוכה שמח,
יגאל ללום - צוות המשיבים - ישיבת הר ברכה