שאלה
בס"ד
ראיתי תשובה שחוששים בפסח שאדם יכניס את ידו לכיס וידבק חמץ ובטעות יכניס ידיו לפה (או משהו דומה) ויאכל אותו.
הרי אם כך אין לדבר סוף - ואיך אדע שמי שבישל אוכל לא נגע בכיס ונדבק לו? הוא שאולי הקיר שלו בבית היה מלוכלך?
הרי לפעמים אנו גם אוכלים עם אנשים אחרים שאנו לא יודעים כמה הם ניקו כל כיס וכיס.
ארצה לציין שאנו מתארחים אצל משפחה ב"ה ברוכת ילדים וגם ילדים קטנים שם, ואולי יש חשש שכן היו לכלוך בכיס של אחד מהם.
במשפחתי ב"ה אחים שלי גדולים והסיכוי למצוא חמץ בבגד הוא קלוש - אבל תמיד יכול להיות משהו.
מצטער על שצף המילים - פשוט הדבר לא מרגיע ואתי בלשון המעטה...
מה הרב ממליץ לעשות בנוגע לדין זה?
תשובה
שלום לך
אם ראית תשובה - שאל את הרב שענה אותה.
אין לי אחריות אינני מסביר תשובות של אחרים.
לגבי מגבלות הבדיקה והיכן חוששים השאלה נדונה בגמרא במסכת פסחים ונפסקה להלכה.
יש חששות שאנו חוששים להם ויש חששות רחוקים יותר.
אחת ממטרות בדיקת חמץ היא למנוע שאדם יאכל בטעות חמץ בפסח - חכמים צוו ע"י הקב"ה בתורה לגזור גזירות כאלו.
לכן חובה !לבדוק את כיסי הבגדים כיון שמצוי שמכניסים לשם חמץ ויש חשש שיאכל.
כיבוס הבגד במכונת כביסה - בד"כ פוטר צורך זה.
אין אנו חוששים לאחרים האוכלים איתנו - זה ענין שלהם
אנו כן חוששים לבגדי הילדים שלנו שהרי מצוי שהילד מכניס ידו לכיס ומוצא ממתק ומביא אותו להוריו.
זו אולי גם אחת הסיבות שכל ישראל בודקים את החמץ כמעט באותה שעה.
לכן
ע"פ השו"ע בהלכות בדיקת חמץ - יש לבדוק את כיסי הבגדים.
בגדים שכובסו ולא לבשו אותם מאז הכביסה אינם צריכים בדיקה.
בברכה ובשמחה וברוגע
דוד לוי
098987548
הערה לגבי המציאות -
לפעמים רבות מצוי אצל מבוגרים חמץ בבגדים אם זה חייל שהכין אוכל לשמירה ואם זה אב שהכין ממתקים לילדיו