שאלה
אתמול נודע לנו כי חמי כנראה מנהל רומן מחוץ לנישואין. חמותי שמרה זאת לעצמה במשך כמה שבועות אך לא יכלה יותר לשאת את זה לבדה.
חמי אינו יודע שסיפרה לבנה והוא איים עליה שאם יוודע לבעלי על הסיפור הוא יסרב לבוא אלינו בחגים (הם אמורים להתארח אצלנו בסוכות). הוא גם אינו עושה דבר על מנת לפייס אותה ולתקן את הקשר שלהם.
בעלי מאוד מעורער מהידיעה ומפחד מפירוק הזוג של הוריו. אינני חושבת שיוכל להעמיד פנים במשך כמה ימים שאינו יודע דבר.
כיצד עלינו לנהוג? האם יש לכבד את חמי למרות הכל ולהעמיד פני תמימים? או שעל בעלי להתנות את הביקור בכך שאביו יתחיל לתקן את דרכיו מול אמו?
גיסתי הודיעה כי תסרב לקבל את אביה לראש השנה אם לא יעשה דבר.
האם ישנה אופציה אחרת להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי שנוצר?
תשובה
שלום וברכה
קשה מאוד לענות על שאלות משפחתיות בלי להכיר את הנפשות הפועלות. על כן, מה שאני כותב כאן הוא העקרונות בלבד, ואילו אתם תצטרכו לגזור לעצמכם את הקשור ומתאים אליכם.
א. צריך להתייצב מול המציאות כפי שהיא באמת. מה שמתחולל אינו "ניהול רומן" שהוא ביטוי מכובס, אלא ניאוף, ומעילה בברית הנישואין. לא יכולה להיות סובלנות וקבלה של מצב כזה. בעיקר אם הדברים קשורים באיומים וכדו'.
ב. המחויבות שלכם היא בראש ובראשונה כלפי הצד הנפגע, לאמור כלפי חמותך. לאמור: חמותך צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהשיקולים שלכם, וחשוב לדעת מה היא הייתה רוצה שיתרחש בחגים.
ג. תפקידם של ילדים אינו לפתור את המשברים בחיי ההורים שלהם. תפקידם של ילדים הוא לסייע במקום בו נדרש סיוע לצורך זה.
ד. אי אפשר להעמיד פנים לאורך זמן, בעיקר כאשר מדובר במשבר כה קשה. כאמור, צריך להתייצב מול האמת, ולא לנסות להסתיר, גם בשל העובדה שזה לא יצליח, ובעיקר בשל העובדה שזה לא נכון.
ה. לפיכך, נקודת המוצא היא שצריך להעמיד בפני חמיך רק אפשרות אחת, והיא להיות נאמן לברית הנישואין, ולמשפחתו, ובלי זה הוא לא חלק מהאירוח והכינוס. אדגיש שוב את מה שכתבתי בפתיחה: אתם צריכים לגזור מדברים אלה את מה שנכון במקרה המיוחד שלכם (כל מקרה הוא מקרה שונה ומיוחד), אולם אלה העקרונות.
כל טוב, ושנדע ימים טובים יותר