שאלה
שלום
יש לי בעיה שקצת שקשה לספר.. חיללתי שבת בזדון.. ואני פשוט מתביישת אני פשוט בדמעות וזה כל הזמן רודף אותי ויש לי המוון ייסורי מצפון שאני לא יכולה לסבול.. פשוט הגעתי לשבת אולפנא מאוחר מאד בגלל השלג אצלנו ולא נשארו בנות אצלנו בפנימיות ולא הספקתי להתקלח, ולהתארגן לשבת ולהתאפר
ולהכין מתנה למישהי שהייתי כבר חייבת לה המון זמן והיה חייב להביא לה בשבת.. וזה אומר לחתוך סלוטפ, לכתוב, לקשט ולצבוע
אין לי מושג מה עבר עלי למה ראיתי שמתחיל להחשיך והמשכתי לעשות את זה .. ומיד אחרי שעשיתי את זה.. הרגשתי חור בלב וצער ובושה ואין לי מושג מה לעשות עכשיו כדי לכפר על החטא
אני צריכה עכשיו כל החיים להצטער ולהתחרט והתפלל על זה? זה הפיתרון? לבקש סליחה כל יום שאני כאן?
אני יודעת שזה חטא שצריך עליו כרת ואני ממש מפחדת.. מה לעשות שזה יתכפר? ואיך אני ידע שה' סלח לי? ואני בת 16
זקוקה מאד לעזרתך ולעצתך
תודה רבה לך
תשובה
שלום וברכה
את הצעד הראשון לתיקון כבר עשית.
הדבר כואב לך, את מתחרטת עליו. רוצה לבנות. רוצה להיבנות.
כך מתייחס אדם יהודי מאמין אמיתי לנפילות שלו.
על כן, במקום לשבת ולבכות ולחוש נקיפות מצפון על מה שהיה, צריך להמשיך בדרך שהתחלת בה.
ההלכה פוסקת כי לאחר הצער אומרים לפני הקב"ה וידוי. לאמור: את כל המכתב הזה שכתבת לי אמרי בתפילתך לריבונו של עולם. הוא הכתובת לפריסת עולמו הפנימי של האדם מול הקב"ה.
ולאחר מכן קבלי עלייך לעתיד כי במקרים הבאים של ניסיונות אלה – לא תעשי את זה, אלא תעשי את הדבר הנכון, ותימנעי מדברים שאסורים בשבת.
ובסוף – חפשי לך משהו של תיקון נוסף בשבת, שיביא אותך למקום שבו הנפילה בשבת של השלג תהפוך למנוע צמיחה ועליה רוחנית, כי בעקבותיה את עושה משהו לכבוד השבת יותר ממה שהיית עושה קודם.
ואז תוכלי לאכול בשמחה לחמך כי כבר רצה ד' את מעשייך, ותמשיכי בדרכך הטובה.
כל טוב והרבה שמחה
פורים שמח