שאל את הרב

חידון התנ''ך

חדשות כיפה הרב שי פירון 08/05/03 04:29 ו באייר התשסג

שאלה

בס"ד

1. לאור מה שקרה וקורה בשנים האחרונות בחידון התנ"ך העולמי, האם ראוי או אולי אפילו אסור ללכת לחידון התנ"ך העולמי?

(יש ריקודים ושירה מעורבים, חלק מסדרי הישיבה השנה היו בעייתיות , לחיצות ידיים בעייתיות [בן לבת] למרות שיש מקילים במצבים מסויימים השאלה האם אנחנו חייבים להביא את עצמינו למצב כזה או לא או למצא פתרון אחר)?

(יכול להיות שזו הסיבה העיקרית שהרב הראשי לצה"ל לא היה שם)

2. ובהמשך לשאלה, האם ראשי המוסדות החינוך הדתיים, ראשי הישיבות התיכוניות וראשי האולפנות וראשי הממ"דים, מתכוונים לעשות משהו לשפר את המצב?

ואם לא תצליחו תמליצו לתלמידים ולתלמידות לא ללכת לחידון התנ"ך?

3. האם מותר היה להיות שם באולם שנערכו החידון או לראות את החידון בטלוויזיה?

ואם חברי תנועות הנוער הדתיות היו צריכים להיות שם? (לפחות חלק מחברי בני-עקיבא היו שם, כנראה בהנחייתו של מזכ"ל בני-עקיבא)?

4. האם אתה כראש אולפנא תמליץ לתלמידותיך לא ללכת לחידון בשנה הבאה אם המצב לא ישתפר?

[ יש איש אחד שאחראי לכל זה והוא חובש כיפה [ומבייש אותה לדעתי וגורם לחילול ה' ולא רק בגלל זה אלא גם בגלל סיבות אחרות] והרב יודע מי זה תת אלוף אלעזר שטרן.

בחדשות ערוץ 2 במוצאי יום העצמאות, (לא בציטוט מדוייק) הוא אמר שהוא שאל למה להקת הרבנות הצבאית מופיעה? אז ענו לו "קול באשה ערווה" ואז החליט לשנות את הנוהג הזה ולהביא להקות מעורבות כדי להפוך את חידון התנ"ך ליותר משותף באוכלוסייה (משהו כזה).

האם הרב יודע שהוא (מטעם צה"ל) שולח חיילים לא יהודיים להתגייר בגיור בהליך מקוצר לא אורטודוקסי? ככה דווח באתר של הכנסת לפני שלוש שנים.

האם ראוי להתפלל עם יהודי זה בגלל שהוא מחטיא את הרבים (גם אנחנו חוטאים בגלל יצרים אבל לא עושים מזה אידיאולוגיה)]

נ.ב. רצוני להעביר שאלה זו לעוד מספר רבנים בעיקר כדי להביא למודעות אלא אם כן הרב יתנגד לכך.

כל טוב

תשובה

ב"ה


שלומות,


חידון התנ"ך נוסד בראשיתה של המדינה ע"י ומתוך אהבתו הגדולה של דוד בן גוריון לתנ"ך. בביתו של הנ"ל התקיים חוג קבוע בו למדו תנ"ך מתוך הבנה שאופיה של המדינה ואזרחיה יקבעו על פי היחס הישיר שלהן למסורת ולהיסטוריה היהודית.
כמה נזקים נגרמים לחברה התלושה מערכי היסוד שלה?!
יתכן ואחת הבעיות היא ניכוס התנ"ך והפיכתו ל"רכוש" הציבור הדתי.
מובן שקל לי להבין את המגמה הזו, אפילו קל לי להזדהות איתה. בעיקר לאור היחס שלי לתנ"ך כמקור לדברי אלוקים חיים ולא כספר הסטוריה. בה בעת, עלינו לראות את התועלת הגדולה שיש בהפיכת התנ"ך לספר של כולם.
מצד אחד, אנו מתלוננים על הבורות בציבור החילוני, טוענים שהוא התנתק משורשיו ושכח את מקורותיו. מאידך, אנו רוצים לקרב אותו אלינו רק בתנאי שיקבל עליו את הכללים שלנו. חידון התנ"ך הוא לא חידון של להקת הרבנות הצבאית! חידון התנ"ך צריך להיות של כאלה שבזכותו ירצו לפתוח תנ"ך ולהתענין בו.
זה לא הולך! זה לא אחראי בראיה של נצח.

ב. יחד עם זאת, מתוך הכרותי עם תא"ל אלעזר שטרן, הוא מספיק חכם ויצירתי כדי להפוך ת החידון לאטרקיטבי ומענין מבלי לפגוע בהלכה.
הדרך למציאת האיזון לא עוברת דרך חרמות וגידופים. צריך להפגש ולהבהיר מה הם הקוים האדומים.
לא מוכרחים ללחוץ ידיים. באותו ערב התקיים טקס חתני פרס ישראל. ראש עריית י-ם, מר אורי לופלוינסקי, יהודי חרדי, עמד על הבמה והיה נראה שהוא מסתדר מצוין גם בלי ללחוץ יד לאיש.
לא חייבים שנשים תשרנה בסולו, אפשר למנוע זאת.
במתינות ובנעימות צריך למצוא דרך המתאימה לכולם מבלי להפסיד אף אחד מהערכים שציינתי לעיל.

גם לי הפריע תשובתו של שטרן. אבל יתכן והיא נבעה מכך שהוא מרגיש שאנו לא מסייעים לו להפיץ תורה ברבים. יתכן, ואנו מתעסקים בתיאוריה שיש בה הרבה אהבת ישראל אך מעט מדי מרחב פעולה לביצוע ומימוש.
לכן, חשוב להפגש ולמצוא דרכים ראויות אך חלילה להחרים!

גם האמירה כאילו אלעזר שטרן מגייר גויים נראית בעיני מופרחת. ידוע לי שהוא קצין טוב ומוכשר אך טרם שמעתי שקיבל סמיכה לדיינות. את הגיור מבצעים רבנים גדולי תורה מבתי דין רבניים שיש להם מידה רבה של אחריות לביסוסה והעמקתה של תורת ישראל תוך מבט רחב על בעיות הדור.

ובנוגע להערתך האחרונה:
מצוה להתפלל עם יהודי זה. לחזק אותו על שבחר לסייע בעיצוב הצבא כצבא יהודי דרך שירות בחיל חינוך.
ברור שברבנות זה יותר קל ואבל אנו יודעים את היקף ההשפעה שלה על כלל צה"ל, על הקורסים בצה"ל, על מפקדים במכלול הדרגות.
מצווה להתפלל איתו משום שקל יותר להיות מח"ט או אוגדונר בצנחנים ולהחשב כגיבור גדול ואפילו דתי. קשה להלחם בקרב החשוב - הקרב על דמותה של המדינה.

אנו חייבים למצוא דרך לסייע, להיות שותפים ולהצליח.

כל זה לא פותר את תא"ל שטרן מלהתבטא ברגישות ובכבוד גדול יותר למה שמריע לציבור רחב וחשוב החפץ בהמשך קיומו של החידון.

סוף דבר:

א. יש למצוא דרך המביאה את דבר החידון לציבר רחב אך מאפשרת לציבור דתי להשתתף בחידון מתוך נינוחות ותחושה של שייכות.
ב. יש להמנע מבקורות קטלניות שלא בונות ולא מסייעות להוביל ליתר הדברות וחיבור בין חלקים שונים בעם.
ג. יש להפגש יחד ולמצוא דרך לקיומו של החידון כך שיעלה לרצון לפני כל.
ד. מי שלא עושה - לא טועה. אלעזר שטרן עסוק בעשיה רבה, הוא משלם על כך מחיר כבד. עלינו לתמוך ולשמוח על שנפל בחלקנו קצין חינוך דתי. אם לא נהיה רגישים לבסין את המורכבות הזו, כיצד נשאף לראש ממשלה דתי? איך הוא יוכל לתפקד? לראש עיר דתי? לכן, עלינו לסייע, להציע ולתרום.


בברכה,


שי

כתבות נוספות