שאל את הרב

חטאתי והתרגלתי

חדשות כיפה הרב חגי לונדין 26/11/12 13:15 יב בכסלו התשעג

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני מגדירה את עצמי כבחורה דתייה, הולכת לשיעורים ומשתלמת בתורה.

אך לצערי, יש בי חטא כבר כמה שנים שאינני מצליחה להשיל מעליי.

החטא הזה נמצא איתי מספר שנים עד שאני מרגישה שבאיזהו חלק מהדרך הוא הפך להיות אני או לפחות חלק ממני.

החטא כל כך משורש בי, שאני מצליחה לקיים אורח חיים מפוצל- מצד אחד אני, שהולכת לשיעורים, מתקדמת בתחומים דתיים ואמוניים ומהצד השני- החטא שאינו מרפה ותוקף ברגעי חולשה.

אני יכולה לשנן מפה ועד הודעה חדשה את כל ה"קטעים" האמוניים- הרב דלסר ונקודת הבחירה, הגדול מחברו- יצרו וכו', מסילת ישרים וכו'- שכן בעברי הייתי מדריכת סמינריונים... (ובאמת הפסקתי, להדריך אני לא הדמות הנכונה...)

אבל איני מצליחה להילחם בזה. החטא נכנס בין שגרת היום יום שלי, בין מנחה לשיעור בערב.. ככה סתם בלי להתנצל לו... ועוד גורם לי להחטיא אחרות (ואני לא מתנגדת!)

בעבר הרגשתי שזה מפריע לי להתקדם בעבודת ה'- היום זה קהה, עבודת ה' ירדה, אבל אני מרגישה לא טוב כל פעם שזה קורה! בחילות, חוסר תאבון והרגשת חולשה. אני יודעת שהמוח והנפש שלי משדרים לי שהנשמה חולה אך זה מחזיק מעמד רק עד הפעם הבאה...

העבודה האישית שלי- כשלה.

מאסתי- אני באמת רוצה להבריא, אני יודעת שזה נובע מכך שאני לא מרגישה באמת שהקב"ה נמצא איתי כל דקה ושנייה- שאם הייתי יראת ה' אמיתית- לא היה עולה בדעתי לעסוק בכך.... אני חושבת על יום כיפור שהיה רק לפני חודשיים וליבי נחמץ, כשאמרתי היום "מודה אני", תהיתי איך הקב"ה מאמין בי כל יום מחדש?! אני לא מאמינה!

אני לא יכולה להמשיך לחיות את שתי הישויות האלה, אני מרגישה חצויה, כל העבודה ה' שלי הלכה לפח (אני יודעת שזה לא באמת המצב- אבל ככה אני מרגישה.)

וכן, אולי אני אמונית בתחומים אחרים אבל כאן בנקודת בחירה הזו- עולם השקר גובר על עולם האמת.

מה אני יכולה לעשות?!

מה עליי לעשות!!

בתודה,

המיואשת,

ואני יודעת שרבי נחמן אמר שאין דבר כזה בעולם- אבל מהמקום שאני נמצאת בו עכשיו, נראה שזה עוד איך קיים...

תשובה

שלום וברכה

מצטער על האיחור בתשובה
את מתארת מציאות לא פשוטה שכולנו ברמה זו אחרת מצויים בה. ייתכן שאת בכנותך רגישה יותר לעניין ולכן תחושות התסכול כבר מפריעות לתפקוד היומיומי. איני יודע מהו בדיוק החטא המדובר אבל העיקרון הבסיסי הוא שגם בעת מאבק סביב נושא מסוים שלא התגברנו עליו, חייבים ליצור סוג של 'מידור' בנפש, ולהבין שזה שאני נכשל בזוית מסוימת הדבר לא בהכרח מעיד על כלל אישיותי. אדרבה, עצם תחושת הצער והתסכול אותן את מתארת מעידים שהשורש האישיותי הוא בריא והחטא הוא מקרי. מכל מקום, כהדרכה מעשית, הייתי ממליץ לך לנסות כמה שפחות לחשוב לחשוב על הכישלון ולהתמקד בצדדים המוצלחים שבהם את מנצחת ומתגברת. קל כמובן להגיד זאת וקשה לבצע, אולם בעבודה הדרגתית של מיקוד המחשבה לאט לאט ניתן להתקדם בכך. גם אורח חיים מלא סיפוק, שליחות והנאה ובעיקר הצלחה - יכול לעזור במיקוד האישיות בחצי הכוס המלאה ולא הריקה. ממליץ מאד לקרוא את ספרו של הרב יהושע שפירא "אשיב ממצולות" שנותן לדעתי איזון נכון בין הניסיון לתקן את חטאינו ויחד עם זאת שמירה על פורפורציה של הכישלון החוזר ונשנה.
ייתכן שהמצב שאת מתארת זקוק לעזרה מקצועית שגם אותו לא הייתי מהסס לבקש אם הייתי במקומך. מעבר לזאת, נסי להגדיר לעצמך מה הבעיה הגורמת לך ליפול שוב ושוב באותו עניין, ייתכן שיש כאן סוג של התמכרות שניתן לפל בה במגוון של שיטות כדוגמת '12 הצעדים', שאני שומע מרבים על האפקטיביות שלה

בהצלחה רבה
חגי

כתבות נוספות