שאלה
רציתי לשאול שאלה שהיא מאוד חשובה לי:
אני באה מבית דתי (פחות או יותר) ולומדת עכשיו במכללה דתית מאוד.
לצערי הרב כשהייתי בתיכון חטאתי בחטא נורא של קיום יחסים עם מי שהיה חבר שלי. אמנם הם לא היו "מלאים", כלומר, נשארתי בתולה.
השאלה שלי היא מה עלי לומר לבנים שאני יוצאת איתם? רב אחד פעם אמר לי שאין צורך שאני אומר להם שום דבר, אבל מישהו אחר אמר לי שעלי לומר בכל זאת שאני חוזרת בתשובה, ולא לפרט.
העניין הוא אם אני אגיד שאני חוזרת בתשובה, זה יעלה תהיות (שהרי אני במקור ממשפחה דתית), אבל מצד שני, זה לא יהיה נכון להשלות אותו למשהו שאני לא.
ואם עלי לומר לו שאני חוזרת בתשובה, האם עלי לומר שזה בענייני צניעות, או פשוט להשאיר את זה ככה סתמי?
ושאלה אחרונה, במקרה ומישהי חוזרת בתשובה, והיא לא בתולה, האם עליה לומר זאת (מחשש למקח טעות?)
מצטערת על כל השאלות,
ותודה רבה רבה
אפרת.
תשובה
ב"ה כ' תמוז תשס"ד
שלום רב!
נושא הבתולים בבחורה שאינה בתולה צריך להגיע לידיעתו של בן הזוג המיועד לפני הנישאוין. אין צורך לומר זאת בפגישות הראשונות אבל לפני ההחלטה על הנישואין הנושא צריך להגיע לידיעתו.
במקרה שלך רצוי שתספרי שאת מתחזקת בשמירת מצוות במיוחד בנושא הצניעות למרות שהיו תקופות שלא הקפדת על כל ההלכות בנושא זה, ואינך צריכה להכנס לפרטים. כולנו מידי יום צריכים לחזור בתשובה ועל ידי כך להתקדם בעבודת ה'. אינך צריכה להגדיר את עצמך כ"חוזרת בתשובה" אלא רק לספר על ההתקדמות שלך בשמירת תורה ומצוות.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם