חזרה בתשובה על גזל

כל הכבוד שחזרת בתשובה - חזקי ואמצי, אדם שנכשל בגניבה חייב קודם כל במצוות עשה של השבת גזילה "והשיב את הגזילה וכו'...", דיני ההשבה בקצרה הם כך:
1. אם הגזילה עדיין "בעין" , כלומר החפץ הגנוב ישנו חייבים להחזיר את גוף החפץ ואין אפשרות להחזיר כסף.
2. אם גנבת במקום מסוים ואח"כ התרחקת ייתכן שלצאת ידי שמים צריך ממש להחזיר את הגזילה לידי הנגזל - אבל אם הנגזל התרחק יכול להיות מספיק להודיע לנגזל.
3. אם מתביישים להחזיר בידיעת הבעלים , אם המדובר בכסף אפשר להשליך לכיס של הנגנב שיש בו מעות, בצורה שלא ירגיש אבל במקום משומר.
4. כשמתביישים להודיע לבעלים ומדובר בחפץ שהבעלים לא יודעים בכלל שהדבר נגנב, אפשר להחזיר למקום שנגנב משם (אם הוא מקום משומר) אע"פ שהבעלים לא יודעים (אא"כ זה גניבת בעל חי שלאחר שהתרגל לחופש צריך שמירה נוספת).
אבל אם זה היה מונח במקום מסוים או במצבים אחרים שעכשיו יש פחות שמירה צריך להודיע לבעלים.
5. אם את בכלל לא יודעת ממי גנבת או לא מצליחה לאתר את הנגזל תעשי חשבון בערך מה הסכום שגנבת ואת הכסף הזה תשקיעי בצרכי רבים באזור המגורים של הנגזלים.
חשוב לדעת שבנוסף למצוות השבת גזילה אם גרמת צער ועגמת נפש לנגזל יש חיוב של "תשובה" על ידי ריצוי ובקשת מחילה. הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ט כותב: "אין התשובה ולא יו"כ מכפרים אלא על עבירות שבין אדם למקום... אבל עבירות בין אדם לחברו כגון החובל... או גוזלו אינו נמחל לו לעולם עד שיתן... וירצהו"
ונוסיף עוד לציין שהרמב"ם פ"ה חובל ומזיק ה"ט כותב כך: "אינו דומה מזיק חברו בגופו למזיק ממונו שהמזיק ממון חברו כיוון ששילם מה שהוא חייב לשלם נתכפר לו אבל חבל בחברו אע"פ שנתן לו 5 דברים אין מתכפר לו ...עד שיבקש מן הנחבל שימחל לו..." כל זה כשגרמת צער או עלבון לנגזל
אבל חשוב שנדגיש נקודת עקרונית:
חז"ל ידעו שכשאדם נכשל בגזל - זה מעיק מאוד וקשה מאוד לחזור בתושבה עד כדי כך שתקנו בגנב מפורסם שאם הגזילה לא קיימת בעין ורצה לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזילה ,תקנו שאין מקבלים ממנו אלא עוזרים אותו וכו'. וכל המקבל ממנו דמי הגזילה אין רוח החכמים נוחה ממנו... (עיין רמב"ם גזילה פ"א הי"ג, פ"ב ה"ב וכו'...)
ולכן חשוב שתביני "שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ובחזק ובאומץ תנסי לקיים שתי מצוות מיוחדות כפי מיטב יכולתך: 1. השבת גזילה ו- 2. תשובה.