שאלה
שלום וברכה.
אחרי שנתיים שירות לאומי שהרגשתי שתרמתי הרבה והרגשתי המון סיפוק התחלתי ללמוד באוניברסיטה.
אני כל כך מצטערת שלא הלכתי ללמוד במדרשה, זה ממש מטריד את המחשבות שלי בלילה. זה לא היה דבר מובן מאליו ללכת למדרשה (זה אפילו דבר שלא היה לפני כמה שנים), אפילו לא חשבתי על זה שאני צריכה לברר לעצמי דברים, להכיר את עצמי, לבנות אישיות חזקה. כיום, זה לא שאין לי כיוון אני יודעת מה אני רוצה, אני עובדת על עצמי מבחינת המידות ואני הולכת לשיעורי תורה בקביעות.אבל אני מרגישה שיכלתי להיות הרבה יותר.אני מניחה ששנת מדרשה מועילה כשיש רצון להתקדם. אני יודעת שלא הייתה לי אחרי השירות לאומי מוכנות נפשית לזה ורצון עז כמו היום וזה בעיה כי אני כבר בתוך הלימודים. זה ממש מייסר לי את הנפש. כי אני לא רוצה להרגיש פספוס. שאלה נוספת היא לגבי בחירת בן זוג. מציעים לי כל מיני הצעות ואני יודעת שמה שאהיה בעוד שנתיים זה לא מה שאני היום ואולי עוד שנתיים ארצה בחור יותר דתי שרק ילמד תורה ויעסוק בהוראה. כי כיום אין לי בעיה עם בחור שאחרי שלמד תורה וגיבש את עצמו יעבוד בכל עבודה שהיא. אני יודעת שיש הבדלים משמעותיים בצורות החיים הללו. האם יש עניין לדחות את הפגישות עד שארגיש ממש בטוחה (אם בכלל) במה אני רוצה, שזה יכול לקחת זמן מה. הגיל הזה כ"כ קריטי (גיל ההתבגרות זה כלום לעומת זה) כל צעד שאני עושה אני צריכה לחשוב מכל זווית אפשרית זה ממש לא פשוט. תודה רבה. אני שוב אציין שאני לא מצפה להכרעה כי אם לכיווני חשיבה.
תשובה
בסד
שלום רב.
אם עדין את ממשיכה לחשוב ולהתיסר ..אולי ?ושמא ומי אמר?
דעי לך ,כי השם כיוון אותך למה שאת נימצאת היום ...אז מה הבעיה?
דעי לך כי השם גם נתן לך את ה"בחירה החופשית",היכולת לשנות?----מתנות נפלאות.!!
קבלי אותם בזרועות פתוחות ...
אדם נידון בכל יום בכל רגע ובכל שעה..[במצבו הנוכחי.]--"באשר הוא שם."
בהענין החתן ,
אין לדבר סוף אם חלילה תחשבי ללכת בקוו הספקני שלך ,אז גם בעוד חמש שנים תחשבי כי תוכלי להתעלות ואז את צריכה חתן אחר??
פשוט צריך [לגדול יחד],לצומח תוך כדי הקמת הבית וחינוך הילדים תוך דיון ולמידה משותפת כי כך נכון לבית היהדי להתבסס.(כמובן בהדרכת התורה או רב שינחה אתכם לאורך כל הדרך.)
בהצלחה.