שאלה
שלום.
קוראים לי מ. ואני בת 18 וחצי ואני לאחרונה הלכתי לשיעור תורה ושמעתי שם על המשיח, שהוא צריך לבוא והראו לנו כל מיני סימנים ואני ממש התרגשתי ולקחתי את הדברים האלה איתי. ואז ראיתי את אחותי שהיא לא דתייה ויצא לנו לדבר אז אמרתי לה בחיוך שהמשיח צריך לבוא ואנחנו צריכות להתכונן וללכת לקנות בגדים. ומאז כולם חושבים שאני השתגעתי ושאני לא מציאותית. ובתקופה האחרונה אני כבר נכנסתי ממש לדיכאון כי אני כבר לא יודעת מה לחשוב על עצמי, כל האמונה שלי בה' התערערה ואני כבר מרגישה שאין לי תכלית, אני לקחתי את זה ממש קשה שאפילו אני מרגישה שאין לי בשביל מה לקום בבוקר. אולי באמת כל מה שאני חושבת זה שקר? אולי אני לא חיה בתוך המציאות? אני כל כך משתדלת לשמור על עצמי ולהתקדם בתורה ובמצוות ופתאום אני מרגישה שפשוט בא לי לפרוק את הכל - אני מרגישה שאין לי תכלית לחיים.
אני ממש אשמח אם תענו לי ותודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
קורה לעתים שמתפרקים. הדבר נובע פעמים רבות מכך שהיה עולם אמוני שהיה מורכב מאוסף של חתיכות לא מסודרות, וחטף מכה, וכל הבניין נפל.
הבשורה הטובה היא שזו ההזדמנות שלך אפוא לבנות עכשיו עולם מסודר יותר וחזק יותר שלא ייפול כל פעם שהוא חוטף מכה.
לא טוב לבנות את האמונה שלנו היום על ביאת המשיח. אנו מאמינים באמונה שלמה כי המשיח יבוא, אולם אין לנו כל מושג מתי, ואת האמונה שלנו כיום אנו מבססים על מה שקיים היום ולא על ביאת המשיח. מותר לומר דברים בחיוך, אולם לאמתו של דבר צריך כאמור לבנות עולם אמוני שמבוסס על מה שיש היום.
על כן, בססי לך עולם אמוני שיש בו תכלית במציאות של היום ולא רק בעתיד הרחוק: לתקן את העולם, לעשות יותר מעשי חסד, להתקרב אל הקב"ה במציאות של היום, לקיים מצוות, ללמוד תורה, לאהוב, להתרחק מן החטא – אלו הסיבות שבגללן טוב לקום בבקר אל שחר של יום חדש, וכך חיים בתוך המציאות. קחי את המציאות כאתגר ולא כאיום, ואז תוכלי לסלול את הדרך שלך טוב יותר.
כל טוב ובהצלחה. אעמוד לצידך אם תצטרכי עזרה