שאלה
שלום רב,
רציתי לבדוק ולדעת מה המניעה לצאת לחו"ל?
הרי בעבר על כל יציאה לחו"ל היו צריכים להתאמץ מאוד.
כיום, בעידן שלנו, זה דבר יחסית פעוט, פשוט.
עד היום לא יצאתי מחשש שזה אכן אסור אך גם לא יצא לי לבדוק את זה לעומק. אשמח לשמוע את דעת ההלכה בעניין.
בתודה.
תשובה
שלום לך
התשובה מאד פשוטה
כשם שהעולם מתחלק לעמים כך הוא גם מתחלק לארצות ובעם ישראל ובארץ ישראל יש קדושה והיא אינה קיימת במקומות אחרים.
קדושה זו מחייבת אותנו להתנהג אחרת משאר אומות העולם ובדומה לכהן שאסור לו להכנס לבית הקברות או אסור לו להתחתן עם נשים מסוימות כך גם עם ישראל אסור לו לעזוב את ארץ ישראל ולהטמא בטומאת ארץ העמים או להתחתן עם בנות עם אחר.
הדברים מוסברים היטב בפרשיות התורה שקראנו בשבועות האחרונים:
יש ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה ועד אחריתה
ויש ארץ "רגילה"
משל למה הדבר דומה: לבן מלך ועבד.
המלך מחויב להאכיל את שניהם (ואולי כלפי העבד מחוייב יותר),
לעבד הוא נותן פעם בשנה (אולי בראש השנה) זכות קבלת ארוחותיו במסעדה ואילו מהבן הוא דורש לבוא בכל יום, שלוש פעמים ביום, לאכול על שולחנו.
כך הקב"ה בארצות רבות אין בעיות של מים וכד' - המזון שלהם מובטח, ואילו בארץ ישראל צריך כל הזמן להתפלל לגשם ולצפות לקבל את המנה בכל זמן מחדש.
כמ כל טומאה אין אנו רואים ואין אנו מרגישים ולכן רבים רבים אינם מתייחסים לכך.
בשאלתך התייחס לקושי ולמאמץ, אבל אין הדבר כך, ואפילו להיפך אדם לעמל יולד וקושי ומאמץ אינם צריכים להרתיע אותנו.
סיכום
חו"ל היא ארץ העמים ויהודי היוצא לשם נטמא בטומאת ארץ העמים.
ה'חסד לאברהם' מגלה לנו על פי תורת הסוד שגם יהודי רגיל שיוצא לחו"ל בהיתר, כגון לשליחות של מצווה, הנשמה שיש לו בחו"ל אינה אותה אחת שיש לו בארץ ישראל וכאשר הוא חוזר לארץ והולך לישון - למחרת בבוקר חוזרת לו נשמה חדשה: נשמת ארץ ישראל שלו.
כמו כן כל קיום המצוות בחו"ל הוא רק בבחינת "הציבי לך ציונים" = שתזכרו, בחזרתכם לארץ ישראל כיצד מקיימם את המצוות. כי עיקר קיומם הוא בארץ ישראל (וכוונתי כמובן למצוות שנוהגות בחו"ל כגון תפילין וכד')
בברכה ובתפילה שכולנו נרגיש את ההבדל
דוד לוי
098987548