זקוקה לעידוד

ב"ה



ברכה ושלום.


האדם צריך לעשות לעצמו ["סדר עדיפות"] כי הכל חשוב אבל יש חשוב ויש חשוב יותר. וגם לכל שלב בחיים יש דגשים אחרים כפי שאמר החכם באדם ["לכל זמן ,ועת לכל חפץ"].
ואני בהחלט מסכים איתך שהאושר נמצא בדברים הקטנים של היום יום וכל מעשה ולו קטן של צדקה וחסד ומעשה טוב מאיר לאדם את כל הים שלו ו"ואחרי המעשים נמשכים הלבבות" וזו גדלות לראות בכל דבר קטן את הטוב שבו ולחייך ואפילו כשהעולם זר ומוזר ואולי קצת קר ומנוכר .כדאי ללמוד מהפרחים ולא לקמץ בחיוכים ולא לשכוח מה חשוב ומה חשוב יותר כמו בשיר של אלברשטיין :[חיוכים]


"אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים את העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים,הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לצחוק ולחייך נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב.

צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לחלום ולקוות נסו רק פעם
אפשר לצחוק ללא סיבה, אפשר גם לשיר.

אדם הולך בעיר, והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב."





בהצלחה,



עוזיאל