שאלה
רציתי לשאול לדעת הרב, לגבי זוגיות בין שתי נשים. אני חייה טוב עם הבת זוג שלי, כבר שנים ילדים. מה דעת הרב, ואיך זה מצד התורה. תודה.
תשובה
שלום לך.
את שואלת את השאלה בשני אופנים: מה דעתי, ו"איך זה מצד התורה".
ובכן- אתחיל מצד התורה. בתורה שבכתב אין התייחסות לזוגיות של שתי נשים. בתורה שבעל פה יש התייחסות לאקט בעל אופי מיני (ליטוף, גרוי הדדי) בין שתי נשים. חז"ל מגלים דעתם שאין היא נוחה מכך, בלשון המעטה. הם קובעים כי נשים הנוהגות כך אינן יכולות להנשא לכהנים (אין זה איסור ברמת "דאורייתא" אלא "דרבנן")
ובאשר לחיים של שתי נשים ביחד בלי הקטע המיני- לא מצאנו הדרכה של התורה.
לדעתי- אין זה בית "נורמטיבי" עבור ילדים, ואין זה ראוי.
לפעמים נכפים עלינו מצבים לא שגרתיים של הורות: שכול ואלמנות גורמים לילד לגדול בלי אבא/ אמא, גירושין גורמים את זה, ובוודאי שאין אלו חיים "נורמליים" עבור הילד. גם זוגיות של שתי נשים איננה ,נורמלית", גם אם הכנסת תחליט ברוב דעות שהיא נורמלית.
אשר על כן, לדעתי, אין לנו הזכות לכפות על ילדינו חיי ילדות לא נורמליים כי "כך אני רוצה" או "כך נוח לי". ילדים אינם "זכות" של המבוגר, אלא- חובה של המבוגר. הבאת ילדים לעולם איננה "זכות", אלא "חובה" (ובלשוננו: "מצווה"...).
אשה שמאד רוצה לממש את אמהותה, נוהגת שלא כראוי כאשר שמה את עצמה במרכז, ותופשת את מהותו של הבן שיוולד לה כממלא את שאיפותיה, לרצונה, במיוחד אם היא "חד הורית" או- באופן עליו שאלת- "הורות" של שתי נשים. זו דעתי.