שאלה
כבוד הרב שלום,
נושא חשוב לדעתי, הוא שאלת ערכה ומשמעותה של זהות יהודית המנותקת במידה זו או אחרת מתורה ומצוות.
מצד אחד, מצוטטת הרבה אמרתו המפורסמת של רס"ג: "אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה".
מצד שני מצוטט פחות קטע מתנא דבי אליהו (אליהו רבה י"ד), החולק לכאורה על עמדתו של רס"ג: "ואמר׳ לי רבי (נוסחה ישנה שני דברים יש בלבבי ואני אוהבך אהבה גמורה) שני דברים יש בעולם־ ואני אוהבם בלבבי אהבה גמורה ואלו הן תורה וישראל אבל איני יודע איזה מהם קודם אמרתי לו בני דרכן של בני אדם אומרים התורה קדמה שנאמר (משלי ח) ה׳ קנני ראשית דרכו וגו'. אבל אני אומר ישראל קדמו שנאמר (ירמיה ב') קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתה"
ומצוטט עוד פחות קטע מקהלת רבה (פרשה א) גם הוא חולק לכאורה על רס"ג: ארשב"י כתיב (ישעיה ס"ה) כי כימי העץ ימי עמי ואין עץ אלא תורה, שנאמר (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה, וכי מי נברא בשביל מי התורה בשביל ישראל או ישראל בשביל תורה, לא תורה בשביל ישראל, אלא תורה שנבראת בשביל ישראל הרי היא קיימת לעולמי עולמים, ישראל שנבראו בזכותם עאכ"ו
אודה לרב אם יואיל לשפוך אור על נושא חשוב זה של ערכה ומשעותה של זהות יהודית המנותקת במידה זו או אחרת מתורה ומצוות.
בברכת כוח"ט,
תשובה
שלום וברכה
שאלה זו מחייבת בירור עמוק מאוד מתחילת התורה עצמה, ומה שניתן לכתוב כאן הוא ראשי פרקים בלבד:
א. יסוד האומה הישראלית הוא אברהם אבינו, שהתחיל את דרכו ששה דורות לפחות לפני מתן תורה (תלוי דרך איזה שבט סופרים). הדבר מלמד אותנו לדורות כי יסוד האומה עד היום הוא עצם הברית בין הקב"ה ובין עם ישראל, ובשל כך ניתנה לנו התורה, ולא להפך. הרב צבי יהודה זצ"ל היה מקפיד לבאר כי הדבר מבוטא גם בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים" קודם ל" ונתן לנו את תורתו".
ב. מקובל שרס"ג אמר את ההפך. ברם, הקורא את רס"ג היטב רואה שאין הוא אומר כי רק מי שמקיים תורה שייך לאומה אלא שמי שנצטווה על התורה (לאמור: מי ששיך לעם ישראל) הוא מקים האומה. מו"ר הרב עמיטל כתב מאמר לפני שנים המבאר את זה.
ג. דברי התנא דבי אליהו הם היסוד. כך גם בדברי חז"ל רבים.
ד. כדאי ללמוד את המהר"ל ב'נצח ישראל' פרק יא, המבאר לאור זאת מדוע אפילו על אברהם אבינו לא כתוב שהיה צדיק קודם בחירתו, ומבסס על כך את משנתו שהבחירה בעם ישראל היא בחירה לא מותנית.
כל טוב