התנהגות

שלום לך,

כבדרך הטבע איני יכול להביע דעה בלי לשמוע את שני הצדדים ולנסות לבנות לכם ביחד - תוכנית פעולה ותיאום ציפיות.

הכלל הבסיסי הוא שאני בה למשפחה כדי לתת ולא כדי לקבל - כך נבנה הבית.
כדי להקשיב ולא כדי להשמיע, להקשיב לא רק למילים אלא לכל מכלול החיים.

כל אחד צריך לכבד את השני, לרצות בטובתו ולהתחשב בדעתו (ולא לצפות שיכבדו אותו)

מתוך דבריך הקצרים איני מרגיש שאתה מקשיב או מתחשב בדעתה ואגיב על הדוגמאות שהבאת:
1. "אני לפעמים אומר לה אני יבלה לבד בלעדייך" - אתה מפר בכך את התפקיד הבסיסי שלך כלפיה, להיות איתה, לעולם לא לבלות בלעדיה.
2. "מציב לה עובדה" - היכן ההקשבה ? מי אתה שתציב לה עובדות ?. במשפחה הכל צריך להיות בהסכמה ובדיון רגוע בנחת ולאורך זמן.
3. "או שלמשל אני בא ואומר לה אני יקנה ספר אני יקנה מה שבא לי ..." - למה שתקנה מה שבה לך ? האם אין בינכם שותפות, וחברות בה אתה מחליטים ביחד מה אתם קונים?
** חשוב על דברי ואם תרצה אתה יכול להמשיך לכתוב או להתקשר או להפגש לשיחת הדרכה - אם היא תסכים ותוכל להצטרף זה עדיף.

בברכה דוד לוי
098987548
davilevi@netvisoin.net.il