שאלה
בס"ד
לרב שלום!
מזה שבועיים אני יוצאת עם בחור מקסים,טוב-לב,
תלמיד חכם ואינטלגנט.ההיכרות בשלב זה היא אינה מעמיקה אך נראה שיש בסיס לקשר.
כל אותה העת מטרידה אותי שאלה ואיני יודעת מה מידת החשיבות שעלי להקדיש לה.הבחור גבוה מאוד, וגם אני לא נמוכה. זכורה לי האמרה מהגמרא שלא יישא גבוהה,גבוהית שמא יצא תורן..אני מודעת לך שגם אני גבוהה ומחפשת מישהו שיהיה גבוה ממני.אך הוא גבוה בהרבה... החשש הוא בעיקר באשר לבנותי בע"ה(אני מודעת לכך שזו חשיבה קדימה אך אם זו אכן סיבה לסיום הקשר כדאי שאעשה זאת עכשיו..)כיוון שאני כל חיי חייתי בתודעה שאני בחורה גבוהה אני חוששת שגם הן יפתחו "תסביך גובה" דומה לזה שלי ואולי יתקשו באמת במציאת שידוך.אני רק בת 21 ואני מניחה שבע"ה עוד תגענה הצעות טובות, מנגד חבל לי לפספס בחור טוב על משהו שהוא אולי שולי..
אשמח לקבל תשובה בהקדם,בגין הנסיבות המוזכרות לעיל.
תודה רבה
...
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאת מעלה נוגעת לשאלה רחבה הרבה יותר בדבר שיקולים שונים הנוגעים לעתיד. אם נקבל את ההנחות שבשאלה שלך אני מעריך כי למעשה נאסור על כל העולם להתחתן – אין אנו יודעים כי החיים אליהם יוולדו ילדינו יהיו טובים יותר, וסביר להניח שהעולם הולך להיות מקום בעייתי יותר ויותר לחיות בתוכו* מעבר לכך, כל אחד נושא תיק מסוים – גנטי, נפשי או סביבתי – והוא יעבור לילדיו, וחייהם יהיו פחות מאושרים ועוד ועוד.
אני מביא את קו המחשבה שלך לאבסורד, כדי להבין שיש לשים גבול מסוים למחשבות אלה, שהרי כן צריך להתחשב בניסיון לא להביא ילדים פגועים גנטית לעולם. קו הגבול עובר, כמו הדברים הרבים בהלכה, ב"תמים תהיה עם ד' אלוקיך", לאמור: מה שהוא דרך העולם ונורמאלי בו – אין אנו משקללים בפחדים מפני העתיד, ומתמודדים אך ורק עם החריג מאוד. זהו נושא מרכזי מאוד בהלכה בתחום ההלכתי שאני עוסק בו כל הזמן (אתיקה גנטית) ונכון ללכת בדרכה זו של ההלכה.
על כן, לא מוותרים על קשר עמוק בשל דברים אלה.
כל טוב ושמחינו בשמחות