שאלה
שלום! אני מודה על פעולתם שעוזרת לבני נוער מתוסבכים שכמוני.. תודה!
אז ככה, אני בת 17 ועד לפני חצי שנה הייתי "דתילונית" אומנם מאז התחזקתי מאד ועודני עוברת תהליכים של התחזקות ועבודת המידות.בהיותי פחות דתיה הייתי לובשת חולצות קצרות וחצאיות בגבול הברך עם שסעים שכיום לא אסכים ללבוש אותן כי אינן לפי ההלכה. אולם חצאיות אלה עלו לי המון והן מותגים ונורא כואב לי לזרוק אותן לפח אך אני חייבת להוציא אותן מארוני שלא יגרו אותי ללבשן שוב ח"ו. האם מותר לי לתת אותן מתנה לחברות שלי שמעוניינות בהן או למכור אותן וזאת כדי לא להפסיד עליהן? או שזה אסור כיון שכך אני מכשילה אותן? אשמח לקבל תשובה בהולה..תודה!!
תשובה
שלום רב! קודם כל, יישר כח גדול!
המהלך שאת מבצעת כעת בחייך הוא מהלך משמעותי לכל הדעות ואין לי אלא להצטרף ולחזק אותך בבחירותייך הטובות.
חשוב לדעת שלכל החלטה שלנו בחיים, טובה או רעה, יש מחיר, וחשוב להיות מודעים אליו. גם אם אני מקבל החלטה טובה (למשל, לא לדבר רכילות ולשון הרע) אני אאלץ לשלם על כך מחיר- למשל, להפסיק לדבר עם אנשים שמדברים הרבה לשון הרע... ובוודאי שאנו משלמים מחיר גם על החלטות טובות.
אדם מאמין, עובד ה' ושומר תורה ומצוות הוא אדם שמשלם על כך מחיר יום אחרי יום במשך חייו. הוא מחוייב לעשות מצוות, להתפלל, לא לעבור עבירות, לא להתפתות ליצר הרע שבא לידי ביטוי בכל תחומי חייו ועוד אינספור דוגמאות. למרות כל זאת, אנו כאנשים מאמינים לא בוחרים בדרכנו מפני שהיא נוחה, אלא מפני שהיא אמת, ואנו כעובדי ה' מקבלים באהבה על עצמנו את המצוות ואת מחירה של האמת.
לדעתי עלייך לעשות חשבון נפש עם עצמך, ולהחליט החלטה חזקה ובוגרת: האם אני מוכנה באמת לשלם את המחיר (במקרה זה, פרידה מבגדייך הישנים) מתוך ידיעה ואמונה בצדקת דרכי? מה בעל ערך חשוב יותר עבורי? אמונתי, או הכסף שהוצאתי על בגדי?
אין ספק שרגעי ההתלבטות הם כואבים, אלו הם נסיונות ששולחים לאדם מן השמיים כדי שיוכל לתקן את עצמו, אבל חז"ל אומרים שלאחר שההחלטה נעשתה לשם שמיים והאדם ריבל עליו בלב שלם את מחירה, מן השמיים מסייעים לאדם להתגבר על מצוקותיו.
בשאלתך עצמה ענית את התשובה לגבי חברותיך. אם את מאמינה בדרכך בלב שלם ואת אוהבת את חברותייך, בוודאי שלא תרצי להכשיל אותן בדבר עבירה...
אם כואב לך על הבגדים עצמם, ניתן לשקול אפשרות להעביר אותם אצל תופרת מקצועית שתהפוך אותם צנועים יותר, ואז, או להשתמש בהם, או למסור אותם לגמ"ח (ואז יצאת עם עוד מצווה ביד!)
אני מאחל הרבה הצלחה, אומץ וסיעתא דשמיא בהתחזקות בדרכי התורה. ולוואי ונהיה כולנו עובדי ה' באמת.
אלעד.
(המשיב אינו רב)