שאלה
שלום. האם מישהו חלק על הרמב"ם על עיקר אמונה זה שהתורה שיש לנו כעת היא התורה הנצחית ולא תהיה מוחלפת? והאם מותר לחלוק עליו במידה ויש לנו ראיות, או שמא אלו דברים מוסכמים על הכל ואין לחלוק עליהם? במידה ולא ניתן לחלוק, מה היחס לדברי תלמיד חכם בדורנו שאומר אחרת מהרמב"ם? תודה רבה וישר כח!
תשובה
אני לא מכיר מישהו שחולק על עיקרון זה במובנו העקרוני, שהבסיס לאורך כל ההסטוריה יהיה תמיד רק תורת משה. אלא שיש בורות מוחלטת בהבנת עיקר זה ברמב"ם. ובפרטים מסויימים קשה על הרמב"ם מהתלמודים.
אין כוונת הרמב"ם שאין שינויים בהלכה, שהרי בהקדמה לפירושו למשנה וכן בהלכות ממרים פרק ב', הוא דן בכללים של השתנות ההלכה, בי"ג מידות , וגזירות ותקנות.
כל מה שמדגיש הרמב"ם שכל מה שניתן במפורש בסיני ע"י הקב"ה למה לא יכול להשתנות וזה כולל תורה שבכתב , פרושים מקובלים והלכות למשה מסיני.
אך זה סותר את הסוגיה ביבמות פט בעניין כח חכמים לעקור דבר מן התורה, שהרמב"ם עצמו נאלץ לפסוק כמותה לפחות בצורה המנימלית כמותה שבשב ואל תעשה חכמים יכולים לעקור, כמו ראש השנה וללוב בשבת וכדומ'.
אך עיין שם בסוגיה ו במקבילה בירושלמי פרק ד' הלכה א, שדעת הירושלמי ודעת האמורא החולק בבלי היא שחכמים יכולים לעקור דבר מן התורה אפילו בקום עשה-שלא כרמב"ם! כמובן הכוונה לא סתם לכל חכם אלא לסנהדין, וכמובן שאין הכוונה שחכמים יעקרו את כל תורת משה ח"ו אלא שפה ושם זה בסמכותם!
ועיין שיטת התוס' שם ובכמה מקומות בש"ס שבדבר שיש לו טעם וסמך חעמים עוקרים לכו"ע בקום עשה גם לחולק וסובר שבדרך כלל זה אפשרי רק בשב ואל תעשה, והדוגמה המרכזית שתוס' הסתמך עליה הוא מה שחכמים הקלו לסמוך באישה שמת בעלה שדי בעד אחד שיעיד על כך משום עיגון האישה. ועיין קצות החושן סימן לד ס"ק א שנוקט כשיטת התוס!!
לכן לפני שהולכים לפעול כנגד ת"ח זה או אחר יש לבדוק מה הוא בדיוק אומר!!