שאלה
שלום רב
ידוע לנו כי חלק מהדברים הכתובים בתורה כתובים בסגנון משלי. אם אינני טועה - בגמרא מובא שלפרשת בראשית אין כלל פשט, וכן לעוד סיפורים רבים.
מאידך - התורה הנה ספר היסטוריה מגמתי שבא להסביר את התהליך בו נוצר עם ישראל. השאלה היא - באיזה שלב הופכים סיפורי התורה ממשל להיסטוריה?
תודה
תשובה
שלום לך.
אינני מבין למה הכוונה "באיזה שלב הופכים סיפורי התורה ל..." באיזה פרק ובאיזה פסוק? באיזה שלב בהיסטוריה העולמית?...
ככלל, לכל פסוק בתורה יש מובן ב"פשט", ויש לו גם מובן בדרך ה"דרש" ה"רמז" וה"סוד". גם את רבד ה"פשט" יש ללמוד ולהבין, ולא כל הסבר הוא הסבר נכון. ברור שכאשר כתוב בתורה "עיני ה'" או "יד ה'" או "אף ה'" אין הכוונה לאיברים, שהרי לקב"ה אין גוף, ולא דמות גוף. אם כן- אלו ביטויים שמהווים "משל".
כאשר מסופר שקין הרג את הבל, הכוונה שהוא אכן הרג אותו. אין זה "משל".
כאשר אברהם אבינו יש בפתח אהלו כחום היום, וראה "שלושה אנשים", יש פרשנים שהסבירו שאברהם ראה באמת שלושה אנשים, ובאמת הזמין אותם לסעוד אצלו, ובאמת שחט בן בקר, וכו' וכו'. ויש פרשנים שאומרים שהיה זה מחזה נבואי, ולא ארוע שהתרחש בפועל במציאות.
הסיפורים ההיסטוריים בתורה לא נכתבו כדי ללמד אותנו היסטוריה. הם נכתבו כחלק מה"תורה", שהיא דבר אלוקים אשר נשלח לעם ישראל על ידי משה רבנו, אדון הנביאים, כדי לקבוע את מעמדו של עם ישראל כ"ממלכת כהנים" של הקב"ה, ולהתוות את "הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" עם ישראל, כדי למלא את תפקידו בעולם.
אנחנו יכולים גם, כ"ערך מוסף", ללמוד מהסיפורים ההיסטוריים, משהו על מהלך ההיסטוריה של עם ישראל בפרט, ושל העולם בכלל.