שאלה
שלום לכבוד הרב ,
אחי הצעיר לומד בישיבה תיכונית במרכז הארץ , למרות החכמה הרבה שניחן בה הוא אינו עושה שום מאמץ לימודי וכל היום גולש באינטרנט או רואה סרטים , הישגיו הלימודיים הדרדרו מאד בשנה האחרונה (לאחר שבשנה שעברה הוא היה מצטיין )
אבי רוצה ע"מ לחנכו לנקוט בדרך קשה מאד - לדעתי זה לא נכון כי נפשו של אחי רגישה מאד וזה רק מדרדר אותו יותר ,
כאחות גדולה הורי כל הזמן מבקשים ממני לעזור , אך כשאני מנסה בדרכים שונות הוא ממש מתעצבן עלי ואני מרגישה שחבל לי להרוס קשר טוב איתו בשביל זה ,
מה אתה מציע לי בתור אחות בכורה לעשות כדי לקדמו ??
תשובה
שלום וברכה
אני קורא את הכאב ואת תחושת השליחות הגדולה בדברייך, יישר כוח על כך.
יהיה זה מסוכן מאוד אם אומר דבר מה חותך, בשל העובדה שכלל איני מכיר את המשפחה, את מערכת היחסים, את אחיך, את היכולת של הורייך לבחור בדרכים שונות, מהי "דרך קשה מאוד", וכדו'.
מניסיוני למדתי כי בדרך כלל (וכמובן לא תמיד) ישנה חשיבות עליונה כי האחות הגדולה תהיה חברה שלו, דווקא בשעה שהוא עובר חוויות קשות. ביסודו של דבר, מה שיכריע את דרכו תהיה הבחירה החופשית שלו, וכיוון שכך – הוא זקוק לתמיכה ועידוד בכיוון זה. בדרך כלל, אם ההורים הולכים בדרך של כפייה חזקה מאוד יש צורך באיזון מהצד השני של נפש מקשיבה ושותפה, ולפעמים היא יכולה לפלס את הדרך אל לבבו.
על כן, נראה לי כי הכיוון הכללי צריך להיות שאת נותרת חברה שלה, ומנסה לבנות בו את הבחירה החופשית הטובה, ומדברת על ליבו בשעה שמתרחשת עת רצון, ואז יש אפשרות גדולה יותר לסיוע.
אזכיר שוב כי מה שכתבתי הוא על דרך הכלל, וכמובן את צריכה לבחון האם הדבר מתאים למשפחתך.
כל טוב ובהצלחה