השורש למד בלשון הקודש

שלום

הקודש הוא אחדותי ביסודו ואינו נפרד מהחול. אמנם אנו מבקשים להביט בהבדלה בין הקודש לחול, אך זו הבדלה מעמדית ולא מוחלטת.
החול הוא ביטוי הקודש, כמו עץ ששורשיו נסתרים והעץ מעליו נראה מנותק מהם אך הוא יונק מהם לאמיתו של דבר.
אולי בשל כך אנו לומדים הכל- חול וקודש. כמובן עם ההבדלה הברורה בין דבר ד' הקדוש לעניני חול זמניים.
לעומת זאת, טומאה היא נפרדת לגמרי מטהרה, ובה אנו נאבקים ביתר שאת. היא אינה כמדרגת החול הנטראלית שצריכה להשאר במעמדה אלא היא שלילית ויש לתקנה מהיסוד. לכן לא לומדים טומאה אך לומדים לימודי חול.

כל טוב