שאלה
שלום רב וישר כוח על העבודה הקדושה!
ביום השואה כל כך קשה לי להאמין. אני יכולה להרגיש את המתיקות של הקדוש ברוך הוא כל יום וביום השואה אני מלאה בכפירות. ואני יודעת שאנחנו לא מבינים את החשבונות שלו ויש לי מצפון על השאלות הכופרות האלה אבל.. איך יכל הקדוש ברוך הוא לשמוע את זעקת עמו ולא לעשות דבר? הרי תפילות לא חוזרות ריקם וכל כך הרבה התפללו וביקשו והוא לא הקשיב? אז אם אנחנו ברואים בצלם אלוקים גם אנחנו יכולים להקשות עורף? הרי הוא רחום וחנון. האם זוהי מידת הרחמים שצריכה להיות? אז איך מפרשים רחמים? האם בכלל מותר להיות עצובים ביום הזה או שצריך להגיד שככה ה' רצה ואם זה לטובתינו אז למה לבכות בכלל?
קשה לי עם כל הנושא הזה כל שנה מחדש...
תשובה
בסד
שלום רב
פגשתי ניצול שואה שסבל הרבה מאד ,והוא הודיע לי חגיגית כי הוא כפר בגלל השואה..
לאחר שיחה נעימה בת שעה שבה שאלתי אותו "איך הוא ניצל מהגהנום ההוא"?
והוא ענה לי כמובן "נס".ןאני הסברתי כי נס זה הוא "השגחה פרטית."והוא צריך להודות על כך......
ולבסוף הוא הודה לי כי מעולם לא חשב כך על השואה..
נו מה את אומרת על זה?
לכל דבר ישנם שני צדדים...
בואי נראה את חצי הכוס המלאה.!
בברכה