שאלה
בפורים האחרון התלבטתי ביני לבין עצמי מה המשמעות של חג פורים בדורינו אנו, דור שלאחר השואה, מאחר ו"המן הרשע" בדמותו של הפירר הגרמני אכן הוציא לפועל את המתואר במגילה על פי פשוטו של מקרא והשמיד והרג מנער ועד זקן במימדים שהמין האנושי לא מסוגל לתאר. נראה לעניות דעתי כי עד היום היהדות לא התמודדה עם סוגיה זו בראיה אמונית ומשמעותה להמשך קיומה של היהדות. בידוע כי מיד לאחר השואה הועלתה הצעה ע"י רבנים שונים ולפיה כל עם ישראל יתאבל על קורבנות השואה ,אולם זו נדחתה ע"י החזון איש והעדיפו לראות את מאורעות השואה כתאונה קטלנית ברחוב צדדי וכחלק מצרות הגלות. אודה להתייחסות הרב בעניין.
תשובה
תשובה זו נכתבת ביום השואה, שהוא יום האבל הרשמי על קדושי השואה, המן הרשע של דורנו ניסה להשמיד את כל היהודים נער וזקן טף ונשים – אבל נכשל. הוא פגע בנו אנושות , אולם הניצחון הוא שלנו. הרשע בעצמו, לפני מותו אמר "היהודים ניצחו". יש לנו שלושה ימי זיכרון ואבל כיום 1) יום השואה לכלל עם ישראל 2) יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת, למי שאינו יודע מתי נרצחו קרוביו, שיוכל לומר קדיש(כך קבעה הרבנות הראשית לישראל מיד אחרי השואה). 3) צום תשעה באב שכולל כל החורבנות של עם ישראל מאז ועד היום. החזון אי"ש היה גאון גדול מאוד, אולם מעולם לא נשא בשום תפקיד רשמי. מוסדות מדינת ישראל והרבנות הראשית הם סמכות מחייבת, בגבולות ידועים ההתמודדות הרוחנית רק עכשיו מתחילה אני מציע לך לקרוא את ספרו של הרב יהודה עמיטל, 'בית בנוי, חרב ובנוי'.לנוכח השואה ויש עוד.