שאלה
אחי אינו איש מאמין - מה שאנחנו קוראים אתיאיסט.
הוא הביא לי את הציטטות הבאות שעל פיהן עלי להרוג אותו - מה עלי להשיב לו?
הציטטות:
רמב"ם בהלכות ממרים פרק ג' הלכה ב'
והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול.
וכנ"ל השולחן ערוך (יורה דעה קנ"ח סימן ב):
והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל היו נוהגים בארץ ישראל להרגן. אם היה כוח בידו להרגן בסייף בפרהסיא – הורגהו. ואם לאו בא אליו בעלילות עד שיסבב הריגתו.
תשובה
לשואל שלום רב.
בשולחן ערוך שם כתוב "היו נוהגים בזמן הבית להורגם". כוונת הדברים, שכאשר העם כולו במצב רוחני עליון והשכינה בעם באופן גלוי, כשבא מישהו חריג ומחיל לעבור עברות חמורות ולכפור, הוא משפיע על האחרים ועלול לגרום נזק עצום. יתירה מזאת, מעשיו אז הם מרידה ממשית בבורא עולם. ובלשון חז"ל - "מכיר את בוראו ומתכוון למרוד בו". אבל בימינו כשרוב העם אינו מקפיד לשמור על כל המצוות, אדרבא, מי ששומר תו"מ הוא המיעוט, והוא החריג, מי שכופר בתורה, אינו חש בכך שהוא הולך נגד הזרם ואינו חש בכך שהוא כפוי טובה או מורד בקב"ה, שהרי אין הוא מאמין בו. ולכן ברור שלא שייך כיום להרוג אף אחד. כל הגישה הזאת אינה נובעת בגלל שהמחלל שבת איבד את זכותו לחיות ח"ו. מטרתה להוות הרתעה לאנשים שלא יפרשו מן הציבור ולא יחטאו ויחטיאו. לכן בדור שרובם כאלה וממילא אין כאן שום הרתעה וזה לא ימנע אף אחד מללכת בדרכו, בטל הצורך להורגו וחוזר דין אהבת ישראל הפשוט והצורך האמיתי לקרבו. וכבר הורונו חז"ל שהמצווה לשנוא עוברי עבירה תלויה אם כבר קיימת כלפיו מצוות תוכחה או לא. והרי כבר התנאים אמרו שאין בדורם מי שיודע להוכיח, מי שראוי להוכיח, ומי שיודע לקבל תוכחה. לכן צריך לקחת את כל הביטויים האלה וללמוד אותם בהקשרם הנכון.
סיכום - אל תהרוג אותו!
בברכה
אפי קיציס