שאלה
מה דינו של אדם שהפסיק להתפלל/לשמוע באמצע התפילה א. בשעת קריאת מגילה. ב. שמונה עשרה. ג. תקיעת שופר. בבקשה תענה לי בכל אחד מהמקרים מה דינו. ( מי שהפסיק, אם לא היה מפסיק היה יכול כבר לגמור את התפילה), מה דינם? לגבי חזרה לתפילה? מה מתפללים? איך? וכ''ו. אם אפשר לכתוב לי את המקורות לתשובות של ( א. שמונה עשרה. ב. קריאת מגילה. ג. תקיעת שופר.
תודה רבה!
תשובה
יצחק שלום
יש בדבר מחלוקת בין ספרדים (שולחן ערוך) לאשכנזים (רמ"א):
ספרדים – בקריאת שמע, מגילה ותקיעות שופר, אפילו אם שהה כדי לגמור את כולה, חוזר למקום שהפסיק. בתפילת עמידה ("תפילת שמונה עשרה"), אם שהה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש. אם לא שהה כדי לגמור כולה, אבל שהה קצת, (כדי לגמור אותה ברכה) חוזר לתחילת אותה ברכה שהיה בה.
אשכנזים – אין הבדל בין תפילת עמידה לבין קריאת שמע ושאר הדינים. בכולם תלוי מהי הסיבה להפסקה – אם הסיבה היא כזו שמונעת ממנו לגמרי להתפלל, כגון הליכה לשירותים, אז אם שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש. ואם לא הפסיק בגלל אונס אלא בגלל שמשהו עיכב אותו או הסיח את דעתו, אין זה הפסק, אפילו אם שהה כדי לגמור את כולה. וזה כאמור, גם בקריאת שמע וגם בתפילת עמידה.
הערה – "כדי לגמור את כולה" הכוונה היא זמן שמספיק לו באופן אישי להתפלל את כל התפילה או קריאת שמע, מתחילתה ועד סופה, ולא לסיים מהמקום שנמצא בו.
הערה – בתקיעות מדובר על השלושים הראשונות. שאר התקיעות ששומעים בציבור, גם אם היה בשירותים באמצע, יצא ידי חובה.
דיבור דינו כהפסק רגיל.
כמובן שכל זה בדיעבד. לכתחילה יש לעשות ככל האפשר להמנע מהפסקות.
בברכה
אפי קיציס
מקורות:
מגילה – מסכת מגילה י"ח: ובתוספות שם (ד"ה נקוט), שולחן ערוך אורח חיים סי' תר"ץ
תקיעות– מסכת ראש השנה ל"ד, שולחן ערוך אורח חיים ס' תקפ"ה
קריאת שמע – מסכת ברכות כ"ד: ובראשונים שם, שולחן ערוך אורח חיים ס' ס"ה ובמשנה ברורה שם
תפילה - מסכת ברכות כ"ב: ובראשונים שם, שולחן ערוך אורח חיים ס' ק"ד ובמשנה ברורה שם
ועיין גם ערוך השולחן ס' ס"ה שמסדר את הדעות יפה.
בברכה
אפי קיציס