שאלה
קראתי את מאמרך בנושא ההפלות כאן באתר, ובעקבות המאמר, ברצוני לשאול, כאשר התגלה מום חמור בעובר, ובכל זאת ההורים מחליטים שלא לבצע הפלה- האם הם עושים מעשה ראוי, או לא ?
האם השיקול שיש ערך בכל הורדה של נשמה לעולם, גם כאשר הגוף פגום- האם השיקול הזה נכון או לא ?
האם כאשר התגלה מום חמור, וההורים לא רוצים לבצע הפלה משום שהם רוצים לשלוח אחר כך את הילד למוסד סגור ופשוט "לשכוח" ולהיפטר ממנו- האם גם במקרה כזה ההורים פועלים בצורה נכונה, הלכתית ומוסרית ?
תשובה
שלום וברכה
קשה מאוד לענות על שאלה זו.
נדגיש ראשית כי השאלה מתייחסת למקרה בו רבנים התירו את ההפלה מסיבות הלכתיות, אך הזוג בוחר שלא לעשות כך. זו שאלה שאינה פשוטה הן בשל העוול שנעשה לעובר והן בשל העובדה שההורים עצמם ישעבדו את חייהם לכך. מאידך גיסא, קשה לדבר על עוול שנעשה לעובר שכלל לא נולד, ושלא היה נולד לו הייתה ההפלה מבוצעת, וכן קשה לומר שהורים שקיבלו על עצמם לחיות בדרך זו ולגדל את העובר –עושים מעשה לא ראוי.
על כן, אם הם בוחרים לגדל ולטפל בו אין להגדיר את מעשיהם כלא רצויים. ברם, אם כוונתם היא לשלוח אותו למוסד ולהפקיר אותו, ולהטיל אותו על הציבור, ומדובר במקרה כי רבנים הורו שההלכה מתירה להפיל במצב כזה – נראה כי מדובר בעוול מוסרי לכל הצדדים. וזה מעשה לא ראוי.
כל טוב