שאלה
הגיוס שלי הוא בעוד 14 ימים (29יולי) לצנחנים,עד לפני כמה חודשים הייתי "מורעל",וחשבתי רק על הצבא והפייטריות ועל הגבורה של הצבא וכל זה,אבל עכשיו,משום מה ה"מורעלות" ירדה לי בצורה קיצונית ואני מתחיל להרגיש חששות ידועות בנוגע למוות בצבא,לא עלינו והסכנות.רציתי להיוועץ איתך ולדעת אם תוכל לעזור לי-איך אוכל להתגבר על הפחד הטבעי הזה??
יתר על כן,
.אני מניח שאהיה עייף אחרי ימים קשים של אימונים וכו' בצבא...ואני אצטרך לקום יותר מוקדם,ואולי זה יגרום לי לבטל תפילות וכדומה...אם אפשר לקבל עצה זה יהיה ממש נפלא,ואם אפשר כמה שיותר מהר,כי אני מתגייס בעוד 13 ימים בע"ה ובלי נדר..תודה מראש ,עידן.
תשובה
שלום וברכה
וברכת הצלחה בכל אשר תפנה!
זה מאד טבעי שיש חששות בתקופה הקודמת לגיוס ואין דבר זה עומד באיזה שהוא ניגוד ל"מורעלות" אותה ציינת בדבריך, לרוב רובם של המתגייסים ישנם תחושות כאלו ואחרות אך לא כולם מוציאים אותם החוצה.
דווקא בעת השהיה המשותפת בשדה נפתחות הלבבות ופתאום כולם רואים שכולם חשו תחושות דומות אך הפנימו אותם ואתה מגלה להפתעתך שהתחושה שהיתה לך שאתה היחיד החש פחד או חרדה היתה מוטעת.
עליך לדעת שאתה שליח של עם ישראל ואתה ממש שלוחו של הקב"ה,ובודאי תחושה זו תחזק אותך.
מנסיוני האישי, אני יכול לומר שדווקא עת כזאת היא המסוגלת לחיזוק בקיום מצוות, הדבר נותן לך הרבה כוחות פנימה וגם גורם לקידוש ה' החוצה.דווקא מי שבעת כזאת מתרחק ממצוות גם הרחוקים ביותר מסתכלים עליו בזילזול.
רק תקפיד תמיד לא להעשות את המצוות "קרדום לחפור בו" אפילו למראית עין,שאף פעם לא יחשוב מאן דהו שהלכת להתפלל בדיוק בזמן שהחברה היו צריכים סיוע בהכנה למסדר בוקר.
זה בודאי מקשה לקיים מצוות בלי שיגרע דבר ממלאכתך, והרי אין זמן מיותר גם לחייל שאינו שומר מצוות,אבל תדע לך שיש סייעת דשמיא עצומה ואתה ממש חש את הקב"ה איתך בכל צעד ושעל.
בהצלחה רבה!
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם