שאלה
שלום רב.
בכמה מילים: שאלתי היא "למה בכלל לעבוד את ה'"?
ואסביר את עצמי.
קיבלנו חוקים ומצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, כדי שנוכל "לתקן עולם במלכות שדי", ולהורות מוסר לעולם. אין ספק שהתורה עושה את זה טוב (למעט מספר סיטואציות שנראות קצת מגוחכות לתקופתנו, כמו בדיקת סוטה לדוגמא...)
השיחה הבנאלית ביותר בנושא הולכת בערך כך:
בשביל מה לתקן עולם? - כדי שהוא יהיה מקום טוב יותר לחיות בו.
בשביל מה צריך את העולם מלכתחילה? - רצה הקב"ה להיטיב לברואים ולכן ברא עולם.
אז בשביל מה לקיים מצוות? - כדי שלא נקבל את השכר כ"נהמא דכיסופא" (לחם עוני) אלא בזכות ולא בבושת פנים.
כל מה שנענה מוביל אותנו לעובדה שאנו עובדים את ה' בשביל עצמנו, ורק בשביל עצמנו. כאנושות.
גם מי שיגיד כי זה "לא בשבילו אלא בשביל חברו", עושה את זה כי זה הדבר הנכון ע"פ התורה, וזה יעזור לתיקון העולם, והעולם ממילא קיים בשביל שאנו (אי מי מאיתנו שיצליח לעבור את המלחמה שצופים לנו) נקבל שכר.
מכאן נראה תמוה המשפט "אל תהיו כעברים העובדים את הרב על מנת לקבל שכר"...
לא חשוב מה נעשה, זה רק בשבילנו. איך זה מתיישב?
תשובה
נעשה סדר- יש שני צדדים לסיפור, הצד של הקב"ה והצד של שלנו. הקב"ה מצידו שרוצה להיטיב את הטוב המוחלט , זה מה שיצר את המציאות של הצורך לעבוד אותו ולשמור מצוות כדי שלא יהיה נהמא דכיסופא, ורק בסוף בעולם הבא, סוף השכר לבוא.
מה שאומר אנטיגנוס איש סוכו, לענ"ד הוא שאנו מהצד של האדם מנסים להתעלות מעבר לכך, למרות שיש שכר אנו מנסים להידבק בקב"ה מהזוית שלנו בלי קשר לשכר.
מי שלא יכול אכן עושה ברמה הנמוכה והבסייסת רק בשביל עצמו.