הנהגת ה' בעולם

בס"ד
שלום רב,
א. כבר בגן הילדים אנחנו שרים את דבריו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה".
הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" מופיע בפרשת קדושים, בספר ויקרא. פסוק זה מסכם קבוצה גדולה של מצוות שמטרתם לאהוב את הזולת:
להעניק לאביון לקט שיכחה ופאה, לא לרכל, להציל מי שנמצא בסכנה, לא לשנוא, לא תיקום ולא תיטור.
בספר שמות, פרשת משפטים, כתוב להשיב אבידה, לסייע להקים חמור שרובץ תחת משאו, בשנת השמיטה לפתוח את השדה שלך לכולם. זה רק מבחר קטן של מצוות התורה שמכוונות את האדם להיות טוב.
ב. הקב"ה ריבון עולם. הוא לא צריך מאתנו דבר. במקומות רבים, כאשר מדובר על השראת שכינה והתקרבות של ד' אלינו, ד' מודיע לנו שלשם כך הוא לא דורש מאתנו דבר לעצמו, אלא רק שנהיה טובים זה לזה.
הדוגמה הבולטת ביותר: עשרת הדברות. הם נאמרו לנו במעמד הר סיני. ד' לא בקש שם שנקריב לו קרבנות או נבנה את בית המקדש. שלש הדברות הראשונות מצוות שלא לפגוע בכבוד ד': לא יהיה לך, לא תעשה לך, לא תשא את שם ד' לשווא.
אחר כך שמירת השבת.
שש הדברות האחרונות מצוות להיות טובים בין אדם לחברו: כבד, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה, לא תחמוד.
הנביא ישעיהו מגנה את עבודת ד' בבית המקדש כאשר העם מזלזל בדברים שבין אדם לחברו: "גם כי תרבו תפילה איני שומע, ידיכם דמים מלאו. רחצו הזכו, הסירו רוע מעלליכם..."
דוד הכיר את רצון ד' כפי שהוא מתבטא בתורה ובדברי הנביאים, דוד ידע שבעיני ד' הדברים שבין אדם לחברו הם התנאי להתקדמות בין אדם למקום.
ההסבר לכך מצוי דווקא במילה שבחר דוד: "בקש שלום ורדפהו".
ד' הוא שלמות מוחלטת. כל עוד יש קלקולים בין אדם לחברו לא יכולה להיות שלמות. רק כאשר עושים את הטוב אז פועלים להתקרב ולהביא אחדות ושלום בעם ישראל. מתוך כך יכול ד' להשרות את שכינתו בעם ישראל.