שאלה
בס"ד
שלום,
אני עושה עבודה במשפט עברי על השאלה-איך המשפט העברי מתייחס להמתת חסד?
עליי למצוא מקורות לשאלה זו מן התלמוד הבבלי ושתי קודיפקציות.
עפ"י שו"ע יו"ד סימן שלט סעיף א' הבנתי כי המתת חסד אינה מותרת גם אם החולה סובל ייסורים קשים, אך לא מצאתי כל התייחסות של הרמב"ם לכך או בטורים וגם לא בתלמוד-פרט לכתובות, ל"ג ב הנוגע ל"הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה" אך אינו עוסק בשאלתי במישרין.
האם קיים בתלמוד ובקודיפיקציות התיחחסות לשאלה זו?
תודה,
הילה
תשובה
שלום רב!
שאלתך התקבלה במכון שלזינגר.
להלן תשובתו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
חומר מקיף בנושא מצוי
1. באנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד' ערך "נוטה למות", עמ' 343-469. (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, 1994)
2. אסיא חוברת עא-עב, "הבסיס ההלכתי להצעת החוק "החולה הנוטה למות" מאת פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 25-39. לצפיה במאמר http://www.medethics.org.il/articles/Assia71-72.02.doc.
מידע רפואי הלכתי ומאמרים בנושא רפואה והלכה ניתן למצוא באתר האינטרנט של מכון שלזינגר: www.medethics.org.il