שאלה
ב"ה. מועדים לשמחה. מפני קדושת המועד.
לכבוד הרב שרלו
שלום וברכה
דבר ראשון, אודה על התשובה המהירה.
בנוגע לשאלתנו אודות שמירת יו"ט שני למטיילים בחו"ל - מכיוון שהתשובה התפרסה על פני כמה סעיפים אינה ברורה דיה (להבנתי).
א) האם מטייל יכול לשהות, להתפלל ולאכול בבית חב"ד או לשהות באיזור בית חב"ד ולטעון "אינני בקהילה יהודית"???
כתבו הפוסקים בהגדרת "ישוב ישראל", "אפילו חוץ לעיר תוך לתחום העיר". א"כ מה משנה האם רואים את המטיילים המחללים את החג היהודים המתגוררים באיזור או לא. הרי הגדרת תחום הוא כל עוד בתי העיר נמשכים גם אם הם במרחק קילומטרים. יתקן אותי הרב אם אני טועה.
ב) האם אנו יכולים להקל כנגד פסק השו"ע בעיקרון? ראיתי מקומות שהרב ציין שהפוסקים גרו בחו"ל ולכן הם נטו להחמיר במצוות חו"ל. לפי הידוע לי התגורר מרן השו"ע בצפת.
ניסיתי להשיג את הפסק של הרב גורן (במאמר הרב דורון בתחומין) ואולם, לצערי לא עלה בידי להשיגו כאן בדרום אמריקה. אולי הוא מופיע איפה שהוא באינטרנט? אשמח ללינק.
מועדים לשמחה
שאול
לה פאז
תשובה
שלום וברכה
א. אני לא מכיר את המציאות במקום בו יש בית חב"ד. על פניו נראה כי לא ניתן לשהות בבית חב"ד ולטעון כי לא נמצאים בקהילה יהודית, ואיני מכיר מישהו שכתב אחרת; ברם, איני יודע לענות מה הכוונה "באזור של בית חב"ד", והדבר תלוי לפי ראות עיני הפוסק הנמצא במקום. קשה לקבל, לדוגמה, כי אם מדובר בעיר של 2 מליון בני אדם התכוון השו"ע לפסוק כי אם יש מניין יהודים במקום מסוים – זה אוסר את כל העיר. לא על כך דיבר השו"ע.
ב. איני רוצה לעסוק בשאלה העקרונית של הקלה כנגד השולחן ערוך. השו"ע הוא יסוד ההלכה, אולם לא נמנעו הרמ"א והש"ך, הגר"א ושו"ע הרב, הט"ז והמג"א לחלוק עליו. אין מושג כזה בעולם הלימוד ההלכתי שהתקבל ספר אחד שאין חולקים עליו כלל וכלל. מובן שצריך שתהיינה סיבות טובות מספיק לעשות זאת, וראיות מכריעות.
כל טוב