הלכות פסח

חנן שלום.


1) אבק כמובן איננו חמץ. מצד שני במכשירי החשמל שהזכרת יש גם הרבה מאד לכלוכים של מזון, שאינם אבק, ולעיתים הם גם חמץ. בנוסף, עקרות הבית מנצלות את ההזדמנות לעשות סדר ונקיון כלליים שאינם קשורים דווקא לפסח. זה בוודאי לא חמץ, אבל גם אבק מותר לנקות פעם בשנה... מאידך, צריך כמובן לא להפוך את עצמנו ואת משפחתנו ל´קרבן פסח´, ובאמת לחסוך סבל מיותר.
בפסח באופן כללי אנחנו מחמירים הרבה יותר מאשר כל השנה, והשאלה רק עד כמה להחמיר: מעיקר הדין, קודם כל פירורים בטלים מכיוון שאינם חשובים* שנית, אנחנו מבטלים את החמץ ומשווים אותו כעפרא דארעא* בנוסף, במהלך הנקיון אנחנו מעבירים סמרטוט עם סבון / אקונומיקה / חומר מפגל אחר, שפוסל את החמץ לאכילת כלב וממילא איננו עוברים עליו* ולבסוף, בדרך כלל את המקומות שבהם נשארו בכל זאת פירורים אנחנו גם מוכרים (אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר בתנור / טוסטר אובן וכדומה שאינכם משתמשים בהם בפסח, שהרי להכשיר תנור לפסח זה הרבה יותר מסובך ובוודאי צריך להקפיד הרבה יותר גם על הנקיון. גם בטוסטר הקופץ אני מניח שאין לכם שימוש בחג...).
ובכל זאת אנחנו גם מנקים כך שיישארו כמה שפחות פירורים...
ושוב, יש דברים שברור שאי אפשר לנקות לגמרי מפירורים, כמו טוסטר קופץ וכדומה. גם כאשר אפשר, צריך לעשות שיקול הגיוני בין הרצון לנקות יסודי או להחמיר, לבין השמירה על השפיות. מפורסמים דברי הרב אבינר כיצד לנקות את הבית בחצי יום לפסח, אבל בכל זאת שמעתי שמועה שגם אצלו בבית מנקים יותר מאשר מה שהוא מתאר...

למה כל כך מחמירים בפסח? תוס´ בפסחים מתייחס לשאלה ועונה שתי תשובות:
ראשית, התורה עצמה החמירה ואסרה לא רק איסור אכילה כמו באיסורים אחרים, לא רק איסור הנאה כמו במעט נושאים נוספים, אלא אף בל יראה ובל ימצא.
שנית, דבר שכל השנה כולה הוא מותר, ולפתע נאסר באיסור כרת, צריך הרחקה יתירה, כדי שהאדם לא ישכח את האיסור מתוך ההרגל שזה מותר.
ובאמת, השבועיים שלפני פסח כל כך מכניסים לראש את איסור החמץ, שאין חשש היום שמישהו ישכח.

נראה להוסיף טעם לדברים, שכידוע החמץ רומז לכל היצרים של האדם, שהם תוססים ומתפיחים את האגו שלו ואת התשוקות והתאוות שלו, ובאמת בדרך כלל ניתן ליצור בהם גם דברים חיוביים (יצר מלשון יצירה, וכמו שדיברנו פעמים רבות, אין דבר כזה יצר שהוא רק רע - הכל הוא חלק מהבריאה האלוקית וכל מה שעשה ה´ הכל לטובה, לכל יצר ישנה היצירה החיובית שצריכה להיות נובעת ממנו), אולם בפסח אנחנו מבקשים להיות חופשיים לגמרי מהעבדות ליצרים ולגוף, ולכן אנחנו אוכלים לחם עוני, שאין בו שאור ולא חמץ, אלא הוא פשוט נקי וישר. זהו טעמה של החירות.
נקיון הבית מכל פירורי החמץ, למרות שבוודאי מבחינה הלכתית זו רק חומרה, כמו שביארנו, צריך ליצור בנו את אותה תחושה של המצה - נקיון פנימי נפשי, מכל עבדות ומכל לכלוך רוחני. אני חושב שכל אחד יכול לחוש את ההרגשה הטובה להיות בבית נקי ומסודר - זה עושה גם סדר בנפש. החיפוש בחורים ובסדקים מקביל לחשבון הנפש האישי של כל אחד ואחד.
ברור, שאם האובססיה של הנקיון מביאה אותנו לשכוח את העיקר - התיקון הנפשי, ולהתעסק רק בפירורי האבק - יצא שכרנו בהפסדנו, ובהחלט יש מקום לאיזון בין הדברים.

2)חמץ שאסור שיעבור עליו הפסח הוא אותו חמץ האסור בפסח, כלומר זה שראוי לאכילת כלב. כאמור, בפירורים אין איסור כי הם בטלים* ניתן לפגל על ידי סבון וכדומה ואז זה נפסל מאכילת כלב* ניתן למכור את החמץ שנשאר בתנור או בטוסטר הקופץ וכו´* ולבסוף כולנו מבטלים במפורש כעפרא דארעא.

3)הכשרת מיקרוגל לפסח:

ניקוי צלחת הזכוכית היטב והגעלתה (או החלפתה אם יש לך אחרת לפסח), ניקוי יסודי של המיקרוגל עצמו, ואז להחזיר את הצלחת, ולחמם שתי כוסות מים (רצוי עם סבון) עד שכחצי מהמים מתאדים.