שאלה
שלום רב!
1.בשבת היתארחתי אצל משפחה ובמהלך הסעודה הגישו לנו סלט עם חסה.החסה לא הייתה בדוקה.
אני מכיר כלל:"ברי ןשמא ברי עדיף" ז"א ,כך הבנתי" שאם יש וודאי ויש ספק אז אני צריך ללכת עם הוודאי.בגלל שידעתי שבעלת הבית תעלב אם אני לא אוכל אז אכלתי את הסלט.
הבעיה שקרתה לי היא כך, הסלט היה לי טעים והירהרתי לי האם מותר לי לאכול עוד מהסלט.מפני שמצד אחד הסלט הותר לי כדי לא להעליב את בע"ב אך מצד שני הסלט הותר לי רק כדי לא להעליב את בה"ב.האם היה מותר לי להמשיך לאכול מהסלט?
2. אם אדם הוציא זרע ,בין להיתר בין לאיסור, האם הוא צריך לברך "אשר יצר"? מפני שלכאורה אין הבדל בין זרע לבין שתן וכמו שאנחנו מודים לה' על כך שהנקבים שלנו חלולים כך אולי גם במקרה של זרע.
3.האם במסלך הצומות מותר לשים דאורדורנט?
תשובה
שלום וברכה!
1. מי אמר שהסלט הותר? מה הקשר בין דין "שמא וברי" למקרה הזה של הסלט? דין שמא וברי לא שייך בדיני איסור והיתר, אלא שייכותו בדיני טענות בבית דין.
כמו כן איני מבין את הטענה להתיר אכילת איסור אם מישהו עלול להיעלב? ועוד איסור דאורייתא? אם ידוע לך בוודאות שהסלט לא בדוק ואינו סלט גוש קטיף וכד', אז אסור לך לאכול אותו כי יש לו חזקת נגוע. היית צריך לחפש תירוץ יפה למה אינך אוכל. אם אינך יודע בוודאות שהסלט לא נבדק או שהסלט של גוש קטיף, אז מותר לך לאכול מהדין עד אחד נאמן באיסורים במידה ובעלי הבית אנשים שומרי תורה ומצוות.
2. אין כל קשר בין שתן לבין זרע, מלבד מקום היציאה - חומר שונה, מקום יצירתם שונה, תכלית שונה וכו'. כמו כן חז"ל תקנו ברכת אשר יצר רק על עשיית צרכים ולא על שאר הפרשות של הגוף. בנוסף לכך אינני מבין את הה"א לברך ברכה על איסור כאשר מוציאים זרע באיסור.
3. בט' באב וביום הכיפורים אסור. בשאר הצומות מותר.
בברכה,
חיים בריסק